שנת 2022 מציינת 100 שנה לפעילותם של עדי־יהוה בקולומביה.‏ a

בשנת 1922 הליודורו הרננדז,‏ קורא מקרא נלהב,‏ שאל מספר עותקים של כתב העת המצפה מחברו,‏ שלא היה אחד מעדי־יהוה.‏ תוך זמן קצר הליודורו הבין שזאת האמת,‏ והוא החל לשתף אחרים במה שלמד.‏ אחרי שבישר במשך שנתיים הוא פגש את חואן אסטופיניאן,‏ שהצטרף אליו בהפצת הבשורה הטובה.‏ שניהם נטבלו ב־1932.‏

מאוחר יותר חברת המצפה שלחה לאחים הרננדז ואסטופיניאן נגן תקליטים שפועל על סוללות.‏ נגן התקליטים שימש אותם להשמעת נאומים כמו ”‏תורת השילוש נחשפת”‏ ו”‏סוף העולם”‏ בעיירות שונות בהרי האנדים.‏ אולם לא אחת הם נתקלו בהתנגדות בשל השפעתה של הכנסייה הקתולית באזורים הללו.‏

בשנת 1945 הגיעו לקולומביה שליחים בוגרי בית־ספר גלעד.‏ אחד מהם,‏ אולף אולסון‏,‏ אמר מאוחר יותר בסיפור חייו:‏ ”‏ליהוה יש כאן כבשים רבים,‏ ואנחנו אסירי תודה על כך שהוא שלח אותנו לחפש אחריהם ולהאכיל אותם”‏.‏

ב־1 במאי 1946 החל לפעול בקולומביה משרד סניף שנועד לארגן את הפעילות במדינה.‏ אח ארתור גרין,‏ משרת הסניף הראשון,‏ כתב:‏ ”‏תודות לרוח קודשו העוצמתית של יהוה,‏ עבודת אלוהים האמיתית בקולומביה יצאה לדרך”‏.‏

כיום משרתים בקולומביה כ־000,‏190 עדי־יהוה המכריזים את הבשורה הטובה בהתלהבות.‏

קולומביה ידועה באדמתה העשירה ובאבני החן שלה.‏ אולם יופייה האמיתי טמון באנשים היקרים שיהוה ממשיך למשוך אליו.‏ כל כך משמח לראות שיהוה מברך את פעילות הבישור ’‏הממלאת את ביתו בכבוד’‏ (‏חגי ב׳:‏7‏)‏.‏