אתה אולי זוכר שגייל,‏ שהוזכרה קודם לכן בסדרת המאמרים,‏ חששה שאף פעם לא תצליח להתגבר על מות בעלה,‏ רוב.‏ אך היא מצפה בכיליון עיניים לראות אותו שוב בעולם החדש שהבטיח אלוהים.‏ ”הפסוקים האהובים עליי”,‏ היא אומרת,‏ ”הם מספר ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏”.‏ שם כתוב:‏ ”אלוהים עצמו יהיה עמם.‏ והוא ימחה כל דמעה מעיניהם,‏ והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד.‏ הדברים שהיו חלפו”.‏

גייל מוסיפה:‏ ”הבטחה זו אומרת הכול.‏ צר לי מאוד על אנשים שאיבדו מישהו אהוב ושלא מודעים לתקווה לראות שוב את יקירם”.‏ גייל פועלת בהתאם לאמונתה,‏ ולכן משתתפת בפעילות התנדבותית שבה היא מקדישה את מרב זמנה להוראת המקרא — היא מספרת לאחרים על הבטחתו של אלוהים שבעתיד ”המוות לא יהיה עוד”.‏

‏’‏לא ייאמן!‏’‏ יכול להיות שתאמר.‏ אך שים לב למקרה של איוב.‏ הוא לקה במחלה קשה מאוד (‏איוב ב׳:‏7‏)‏.‏ אף שייחל למותו,‏ הוא עדיין האמין שלאלוהים יש הכוח להשיבו לחיים עלי אדמות.‏ הוא אמר בביטחון:‏ ”מי ייתן בשאול [בקבר] תצפינני,‏ .‏.‏.‏ תקרא ואנוכי אענך.‏ למעשה ידיך תכסוף” (‏איוב י״ד:‏13,‏ 15‏)‏.‏ איוב היה בטוח שאלוהים יתגעגע אליו וייכסף להשיבו לחיים.‏

בקרוב אלוהים יעשה זאת — למען איוב ורבים אחרים — כשכדור הארץ יהפוך לגן עדן (‏לוקס כ״ג:‏42,‏ 43‏)‏.‏ ”תהיה תחייה”,‏ מובטח במקרא בספר מעשי השליחים כ״ד:‏15‏.‏ ”אל תתפלאו על כך”,‏ אומר לנו ישוע,‏ ”שכן קרבה השעה שכל שוכני הקברים ישמעו את קולו ויצאו” (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ איוב יזכה לחזות בהתגשמות הבטחה זו.‏ תהיה לו ההזדמנות ’‏לשוב לימי עלומיו’‏,‏ ובשרו יישאר לנצח רענן,‏ אף יותר משהיה בימי נעוריו (‏איוב ל״ג:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אותו הדבר יקרה לכל מי שיעריכו אמצעי רחום זה שסיפק אלוהים — הקמת המתים לתחייה עלי אדמות‏.‏

אם חווית אובדן של אדם היקר ללבך,‏ המידע שדנו בו במאמרים אלה לא יעלים לגמרי את יגונך.‏ אך הרהורים בהבטחות אלוהים המצויות במקרא יעניקו לך תקווה אמיתית וכוח להמשיך הלאה (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏13‏)‏.‏

האם תרצה לקבל מידע נוסף שיעזור לך להתמודד עם היגון?‏ או האם שאלת את עצמך שאלות נוספות בנושא,‏ כמו ”‏מדוע אלוהים מניח לרוע ולסבל להתקיים?‏‏” אם כן,‏ תוכל לבקר באתר שלנו jw.org/he ולראות כיצד המקרא מספק תשובות מנחמות ומעשיות.‏