עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

סילחו זה לזה ברוחב לב

סילחו זה לזה ברוחב לב

‏”סיבלו תמיד איש את רעהו וסילחו זה לזה ברוחב לב” (‏קול’ ג’:13‏).‏

1, 2. מדוע ראוי שתבחן את נכונותך לסלוח?‏

דברו הכתוב של יהוה עוזר לנו להבין מהי השקפתו באשר לחטא וכיצד הוא מגיב כאשר אנו חוטאים. דברו גם מלמד אותנו רבות על סלחנות. במאמר הקודם בחנו מדוע יהוה סלח לדוד ומנשה. הצער העמוק שחשו בשל מעשיהם הביא אותם להתוודות על חטאיהם, לחדול ממעשיהם הרעים ולהפגין חרטה כנה. בזכות כך, הם שוב נהנו מחסדו של יהוה.‏

2 נבחן כעת את תכונת הסלחנות מזווית אחרת. כיצד לדעתך היית מרגיש כלפי מנשה אילו אחד מקורבנותיו החפים מפשע היה קרוב משפחתך? האם היית מסוגל לסלוח למנשה? שאלה זו רלוונטית כיום כיוון שאנו חיים בעולם מופקר, אלים ואנוכיי. אם כן, מדוע המשיחיים צריכים לטפח גישה סלחנית? ואם תחווה עלבון או אי־צדק, כיצד תוכל לשלוט ברגשותיך, להגיב כפי שיהוה היה רוצה שתגיב ולהיות מוכן לסלוח?‏

מדוע עלינו לגלות סלחנות

3–5. ‏(א) איזה משל סיפר ישוע כדי לעזור למאזיניו להרהר בחשיבות הסלחנות? (ב) מה הייתה הנקודה שהדגיש ישוע במשלו שבמתי י”ח:21–35‏?‏

3 הנכונות לסלוח למי שפוגעים בנו — בין אם הם חברים בקהילה המשיחית ובין אם לאו — היא חיונית על מנת לשמור על יחסי שלום עם בני משפחתנו, עם חברינו, עם רעינו ועם יהוה. כתבי־הקודש מלמדים שהנכונות לסלוח לאחרים הינה דרישה משיחית, ואין זה משנה כמה פעמים הם פגעו בנו. כדי להמחיש עד כמה דרישה זו סבירה, סיפר ישוע משל על עבד שהיה שקוע בחובות.‏

4 העבד היה חייב לאדונו סכום כסף שהיה שווה ערך ל־60,000,000 ימי עבודה של פועל; אולם אדונו ביטל את חובו. לאחר מכן יצא העבד ומצא את אחד מחבריו העבדים שהיה חייב לו סכום כסף שהיה שווה ערך ל־100 ימי עבודה בלבד. בעל החוב התחנן שיוענק לו עוד זמן על מנת לשלם את החוב, אלא שהעבד שחובו העצום בוטל דאג שישליכו את חברו העבד לבית הסוהר. התנהגותו עוררה את זעם אדונו. ”האם לא היית צריך... לרחם על חברך העבד כשם שאני ריחמתי עליך?” שאל האדון את העבד הלא־סלחן, ”ובזעמו מסר אותו אדונו לסוהרים עד שישלם את החוב כולו” (‏מתי י”ח:21–34‏).‏

מה הייתה הנקודה שהדגיש ישוע במשל זה?‏

5 מה הייתה הנקודה שרצה ישוע להדגיש? בסיום המשל אמר: ”כך גם אבי שבשמיים ינהג בכם אם לא תסלחו איש לאחיו בכל לבבכם” (‏מתי י”ח:35‏). הנקודה ברורה. כאנשים בלתי מושלמים אנו מרבים לחטוא, ולכן אין לנו כל סיכוי לעמוד בצורה מושלמת באמות המידה של יהוה. עם זאת, הוא מוכן לסלוח לנו ו”למחוק” את חטאינו. מכאן שכל מי שרוצים בידידותו של יהוה חייבים למחול לרעיהם על מגרעותיהם. כפי שאמר ישוע בדרשת ההר: ”אם תסלחו לבני אדם על חטאיהם, גם אביכם שבשמיים יסלח לכם; ואם לא תסלחו לבני אדם על חטאיהם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאיכם” (‏מתי ו’:14, 15‏).‏

6. מדוע אין זה תמיד קל לסלוח?‏

6 ‏’הכול טוב ויפה’, אולי תגיד, ’אבל קל יותר לומר מאשר לעשות’. הסיבה לכך היא שפעמים רבות אנו מגיבים לפגיעות אישיות בצורה רגשית. אדם עשוי להתמלא כעס, להרגיש נבגד, לרצות שייעשה צדק או אף לבקש נקמה. למעשה, יש שסבורים כי הם לעולם לא יוכלו לסלוח לאדם הפוגע. אם כך אתה מרגיש, כיצד תוכל לטפח את הגישה הסלחנית שיהוה דורש מאיתנו לגלות?‏

נתח את רגשותיך

7, 8. מה יכול לעזור לך להגיב בסלחנות אם נפגעת מהתנהגותם הלא־יפה של אחרים?‏

7 כשמישהו מגיב בצורה רגשית לעוול שנעשה לו — או למה שנתפס בעיניו כעוול — תגובתו עלולה להיות חזקה במיוחד. שים לב כיצד הגיב בחור צעיר במקרה כלשהו, כמתואר במחקר הדן בנושא הכעס: ”פעם אחת... יצאתי מהבית בהתקף זעם ונשבעתי לא לשוב לעולם. היה זה יום קיץ נאה והלכתי מרחק רב לאורך דרכים יפות. אט אט השקט והיופי הרגיעו אותי ושיככו את כעסי, ולאחר כמה שעות שבתי לביתי מלא חרטה וכמעט התרככתי לחלוטין”. כפי שחוויה זו ממחישה, אם תיתן לעצמך זמן להירגע ולראות את המצב בצורה שקולה יותר, יעזור לך הדבר לנהוג בסלחנות ולהימנע מלהגיב בדרך שתצטער עליה מאוחר יותר (‏תהל’ ד’:5;‏ מש’ י”ד:29;‏ יעקב א’:19, 20‏).‏

8 אך מה אם הרגשות השליליים אינם מרפים? נסה להבין מדוע אתה כועס. האם כעסך נובע מכך שהתנהגו אליך בצורה לא־הוגנת או בחוסר נימוס? או האם אתה סבור שהצד השני ניסה לפגוע בך בכוונה? האם מעשיו באמת היו כל כך חמורים? ניתוח והבנת הסיבה לתגובתך יעזרו לך לשקול מהי הדרך הטובה ביותר להגיב, דרך שתעלה בקנה אחד עם הכתוב במקרא. ‏(‏קרא משלי ט”ו:28; י”ז:27‏.‏‏) חשיבה כזו עשויה לעזור לך לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית יותר ולהיות נכון יותר לסלוח. אומנם אין זה תמיד קל, אך אם תאמץ גישה זו, תאפשר לדברו של אלוהים לבחון את ’מחשבות ליבך וכוונותיו’ ולהדריך אותך במאמציך לחקות את גישתו הסלחנית של יהוה (‏עב’ ד’:12‏).‏

האם עליך לקחת את זה אישית?‏

9, 10. ‏(א) כיצד אתה עשוי להגיב למה שנתפס בעיניך כפגיעה? (ב) כיצד גישה חיובית וסלחנית יכולה לשנות את השקפת החיים שלך?‏

9 מצבים רבים בחיים מעוררים תגובות שליליות. לדוגמה, נניח שאתה נוהג ברכבך ולפתע רכב אחר כמעט מתנגש בך. כיצד תגיב? ודאי קראת על תופעת הזעם בכבישים — מקרים שבהם נהג אחד תקף נהג אחר מרוב כעס. אין ספק שכמשיחיים אל לנו לנהוג בדרך זו.‏

10 עדיף פי כמה וכמה לעצור לרגע ולנתח את המצב. אולי גם אתה אשם במידה מסוימת במה שאירע כיוון שדעתך הוסחה בדרך זו או אחרת. או שייתכן שברכבו של הנהג השני אירעה תקלה מכנית. הנקודה היא שננחל פחות אכזבות ונוכל להפיג כעסים ורגשות שליליים אחרים אם נגלה הבנה, פתיחות ונכונות לסלוח. ”אל תבהל ברוחך לכעוס”, נאמר בקהלת ז’:9‏, ”כי כעס בחיק כסילים ינוח”. אל תיקח דברים באופן כל כך אישי. במקרים רבים מה שנתפס כפגיעה אישית מכוונת הוא לא יותר מאשר מעשה הנובע מחוסר שלמות או אי־הבנה בין הצדדים השונים. אם מישהו עשה או אמר משהו פוגע בעיניך, נסה לגלות פתיחות והייה מוכן לסלוח באהבה. אם תעשה כן, תהיה שמח יותר ‏(‏קרא פטרוס א’. ד’:8‏).‏

‏”ישוב אליכם השלום שאיחלתם לו”‏

11. כיצד עלינו להתמודד עם התגובות השונות של האנשים לבשורה הטובה שאנו מכריזים?‏

11 כיצד תוכל לשמור על שליטה עצמית כאשר מישהו נוהג בך בחוצפה בשירות השדה? כאשר שלח ישוע 70 מבשרים, הוא אמר להם לאחל שלום לכל בית שבו יבקרו. ”אם יהיה שם אוהב שלום, יבוא עליו השלום שאיחלתם לו”, אמר ישוע. ”ואם לא יהיה שם אוהב שלום, ישוב אליכם השלום שאיחלתם לו” (‏לוקס י’:1,‏ 5, 6‏). אנו שמחים כאשר אנשים נענים בחיוב לפעילותנו, שכן כך מתאפשר להם להפיק תועלת מהמסר שבפינו. אולם לעיתים האנשים רחוקים מלהיות שוחרי שלום. מה נעשה במקרה כזה? ישוע אמר שהשלום שאיחלנו לבני הבית יישאר עימנו. יהא אשר יהא יחסם של האנשים כלפינו, אנו אמורים לעזוב כל בית עם שלום בליבנו. אם נתמלא כעס בתגובה להתגרות כלשהי, לא נוכל לשמור על השלום שלנו.‏

12. על־פי דבריו של פאולוס באפסים ד’:31, 32‏, כיצד עלינו לנהוג?‏

12 השתדל לשמור על שלוותך בכל מצב ומצב, ולא רק בשירות השדה. כמובן, הנכונות לסלוח לאחרים אין משמעה שעליך להסכים עם התנהגותם הפסולה או להקל ראש בחומרת הנזק שנגרם כתוצאה מכך. הסלחנות משמעה להרפות מהכעס שאנו חשים בשל הפגיעה ולשמור על השלום הפנימי שלנו. יש שמתמקדים במחשבות שליליות ומעסיקים ללא הרף את מחשבותיהם ביחס הגרוע שקיבלו, ובכך למעשה מאפשרים להתנהגותם של אחרים לגזול מהם את אושרם. אל תיתן למחשבות אלו לשלוט בך. זכור שלא תוכל להיות מאושר אם תאפשר לתרעומת לקנן בליבך. לכן הייה סלחן! ‏(‏קרא אפסים ד’:31, 32‏).‏

הגב בדרך הרצויה בעיני יהוה

13. ‏(א) כיצד משיחי ’עורם גחלים’ על ראשו של אויבו? (ב) מה עשוי לקרות אם נגיב בצורה מתונה להתגרות כלשהי?‏

13 במקרים מסוימים אולי תוכל לעזור לאדם שפגע בך להעריך את אמות המידה המשיחיות. השליח פאולוס כתב: ”’אם אויבך רעב, תן לו לאכול; אם הוא צמא, תן לו לשתות — כי כך תערום גחלים על ראשו’. אל תניח לרע להתגבר עליך, אלא התגבר על הרע בטוב” (‏רומ’ י”ב:20, 21‏). אם תנהג באדיבות לנוכח התגרויות, אולי תצליח לרכך אפילו את האנשים הקשים ביותר ולהוציא את הטוב שבאחרים. אם תגלה הבנה, אמפתיה — ואף חמלה — כלפי האדם הפוגע, תוכל אולי לעזור לו ללמוד את אמיתות המקרא. בכל מקרה, תגובה מתונה תעניק לאדם הזדמנות להרהר בהתנהגותך הטובה (‏פט”א ב’:12; ג’:16‏).‏

14. מדוע אל לך לנטור טינה לאדם אחר, גם אם הוא הפגין כלפיך יחס גרוע?‏

14 ישנן נסיבות שבהן לא יהיה זה הולם להתרועע עם אנשים מסוימים. ביניהם נמנים מי שהיו פעם חלק מהקהילה אך חטאו, לא גילו חרטה ובעקבות זאת נודו. אם אדם כזה פגע בך, אולי תתקשה מאוד לסלוח לו, גם אם הוא יגלה חרטה, כיוון שלפצעים רגשיים נדרש זמן רב להחלים. בנסיבות כאלו תוכל להמשיך לבקש מיהוה שיעזור לך לגלות גישה סלחנית כלפי האיש החוטא שמגלה חרטה. אחרי הכול, כיצד תוכל לדעת מה טמון בליבו של האחר? יהוה, לעומת זאת, כן יודע. הוא בוחן את נטיותיו הכמוסות ביותר של האדם ונוהג בחוטאים בסבלנות (‏תהל’ ז’:10;‏ מש’ י”ז:3‏). לפיכך כתבי־הקודש מציינים: ”אל תשיבו לאיש רעה תחת רעה. השתדלו לעשות את הטוב בעיני כל אדם. אם אפשר, עד כמה שהדבר תלוי בכם, חיו בשלום עם כל אדם. אהוביי, אל תתנקמו אלא תנו מקום לַזעם, שהרי כתוב: ’לי הנקם; אני אשלם, אומר יהוה’” (‏רומ’ י”ב:17–19‏). היש לך זכות לשפוט את האחר? לא (‏מתי ז’:1, 2‏). אולם תוכל להיות סמוך ובטוח שאלוהים ידאג לכך שהצדק ייעשה.‏

15. איזו הבנה צריכה להשפיע על גישתנו כלפי מי שפוגעים בנו?‏

15 אם אתה סבור שנפלת קורבן לאי־צדק ואתה מתקשה לסלוח לאדם שחטא אך התחרט, חשוב שתבין שגם הצד הפוגע הוא קורבן. גם הוא סובל מהשפעת החטא התורשתי (‏רומ’ ג’:23‏). יהוה חש חמלה כלפי כל בני האדם הלא־מושלמים. אי לכך, יהיה זה הולם להתפלל בעד האדם הפוגע. קטנים הסיכויים שנמשיך לכעוס על מישהו שאנו מתפללים למענו. זאת ועוד, ישוע הבהיר שאל לנו לנטור טינה לאחרים, גם אם הם פגעו בנו קשות. הוא אמר: ”התמידו לאהוב את אויביכם ולהתפלל בעד רודפיכם” (‏מתי ה’:44‏).‏

16, 17. כיצד עליך להגיב כאשר זקני־הקהילה המשיחיים קובעים שאדם שחטא מגלה חרטה, ומדוע?‏

16 יהוה מטיל על זקני־הקהילה המשיחיים את האחריות לטפל במקרים של חטאים בקהילה. לאחים אלה אומנם אין התובנה המלאה שיש לאלוהים, אך הם עושים כל שביכולתם על מנת שהחלטתם תעלה בקנה אחד עם ההכוונה שבדבר־אלוהים שנכתב בהדרכת רוח הקודש. לפיכך ההחלטה שהם מקבלים בעניינים אלו לאחר שהם מבקשים בתפילה את עזרתו של יהוה משקפת את נקודת מבטו (‏מתי י”ח:18‏).‏

הנכונות לסלוח לאחרים הינה דרישה משיחית

17 כאן נבחנת הנאמנות שלנו. אם זקני־הקהילה יחליטו שמישהו מגלה חרטה, האם תסלח לו ותוכיח את אהבתך כלפיו? (‏קור”ב ב’:5–8‏) אין זה תמיד קל, בייחוד אם אתה או אחד מבני משפחתך נפגעתם ממעשיו הפסולים. אולם מן החוכמה לבטוח ביהוה ובדרך שבה הוא מטפל בבעיות באמצעות הקהילה. אם תעשה כן, תוכיח שאתה באמת סולח ברוחב לב (‏מש’ ג’:5, 6‏).‏

18. איזו תועלת תפיק אם תסלח לאחרים ברוחב לב?‏

18 מומחים לבריאות הנפש מכירים בתועלת שבנכונות לסלוח לאחרים. היא משחררת רגשות עצורים ורגשות אחרים המחלישים את האדם ופוגעים בבריאותו, והיא תורמת ליצירת יחסים בריאים יותר ומאושרים יותר. לעומת זאת, חשוב על המחיר שגובה חוסר הנכונות לסלוח — בריאות לקויה, יחסים הרוסים, מתחים וקשיים בתקשורת. הברכה הגדולה ביותר שלה זוכים מי שמוכנים לסלוח היא יחסים טובים עם אבינו השמימי, יהוה ‏(‏קרא קולוסים ג’:12–14‏).‏