איוב 6‏:1‏-30

  • תשובתו של איוב ‏(‏1–30‏)‏

    • טוען כי זעקתו מוצדקת ‏(‏2–6‏)‏

    • מנחמיו בוגדניים ‏(‏15–18‏)‏

    • ‏”‏אמרי יושר אינם מכאיבים!‏”‏ ‏(‏25‏)‏

ו  הֵשִׁיב אִיּוֹב וְאָמַר:‏   ‏”‏לוּ רַק יִשָּׁקְלוּ יִסּוּרַי+ בִּמְלוֹאָםוְיוּשְׂמוּ עַל מֹאזְנַיִם יַחַד עִם צָרָתִי!‏   כִּי עַתָּה כְּבֵדִים הֵם מֵחוֹלוֹת הַיַּמִּים.‏ עַל כֵּן הָיוּ דְּבָרַי לְלֹא מַחְשָׁבָה.‏*+   כִּי חִצֵּי הַכֹּל יָכוֹל דְּקָרוּנִי,‏וְאֶת רַעֲלָם שׁוֹתָה רוּחִי;‏+בִּעוּתֵי אֱלֹהִים עֲרוּכִים נֶגְדִּי.‏   הַאִם יִנְהַק פֶּרֶא*+ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ עֵשֶׂב,‏אוֹ הַאִם יִגְעֶה שׁוֹר כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ חָצִיר?‏   הַאִם מָזוֹן תָּפֵל יֵאָכֵל בְּלִי מֶלַח,‏אוֹ הַאִם יֵשׁ טַעַם בְּרִיר חֶלְמִית?‏   מֵאֲנָה נַפְשִׁי* לִנְגֹּעַ בְּאֵלֶּה.‏ הֵם כְּנֶגַע* בִּמְזוֹנִי.‏   מִי יִתֵּן וְתִתְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִיוֶאֱלֹהִים יְמַמֵּשׁ אֶת רְצוֹנִי!‏   וְיוֹאִיל אֱלֹהִים לְדַכְּאֵנִי,‏*וְיוֹשִׁיט יָדוֹ וִימִיתֵנִי!‏+ 10  כִּי אֲפִלּוּ זֶה יְנַחֲמֵנִי;‏אֲדַלֵּג מִשִּׂמְחָה חֵרֶף הַכְּאֵב הַקָּשֶׁה,‏כִּי לֹא הִתְכַּחַשְׁתִּי לְאִמְרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ.‏+ 11  הֲיֵשׁ לִי כּוֹחַ לְיַחֵל?‏+ וְאֵיזֶה קֵץ צָפוּי לִי,‏ אִם אַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת?‏* 12  הַאִם כּוֹחִי הוּא כְּכוֹחַ אֲבָנִים?‏ אוֹ הַאִם בְּשָׂרִי עָשׂוּי מִנְּחֹשֶׁת?‏ 13  הֲיֵשׁ לִי דֶּרֶךְ לַעֲזֹר לְעַצְמִיכַּאֲשֶׁר כָּל מִחְיָתִי גֹּרְשָׁה מִמֶּנִּי?‏ 14  הַמּוֹנֵעַ חֶסֶד מֵרֵעֵהוּ+יַעֲזֹב אֶת יִרְאַת הַכֹּל יָכוֹל.‏+ 15  אַחַי בָּגְדוּ+ כְּמוֹ נַחַל אַכְזָב,‏כְּמֵימֵי נַחֲלֵי אַכְזָב הַמִּתְיַבְּשִׁים לָהֶם.‏ 16  הֵם נַעֲשִׂים קוֹדְרִים עַל־יְדֵי קֶרַח,‏וּבָהֶם מִסְתַּתֵּר הַשֶּׁלֶג שֶׁנָּמַס.‏ 17  אַךְ בְּבוֹא הָעֵת מִתְיַבְּשִׁים מֵימֵיהֶם וְהֵם בָּאִים לְקִצָּם;‏בְּבוֹא הַחֹם נַעֲשִׂים הֵם צְחִיחִים.‏ 18  מַסְלוּלָם מוּסָט;‏הֵם זוֹרְמִים אֶל הַמִּדְבָּר וְנֶעֱלָמִים.‏ 19  שַׁיְּרוֹת תֵּמָא+ מְחַפְּשׂוֹת אוֹתָם;‏הַנּוֹסְעִים מִשְּׁבָא+ מְצַפִּים לָהֶם.‏ 20  מִתְבַּיְּשִׁים הֵם בְּשֶׁל בִּטְחוֹנָם הַמֻּטְעֶה;‏הֵם בָּאִים לְשָׁם וְנוֹחֲלִים אַכְזָבָה.‏ 21  כִּי כָּךְ הֲיִיתֶם עֲבוּרִי;‏+רְאִיתֶם אֶת אֵימַת צָרָתִי,‏ וְאַתֶּם מְפַחֲדִים.‏+ 22  הַאִם אָמַרְתִּי,‏ ’‏תְּנוּ לִי דְּבַר מָה’‏ אוֹ בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּעֲנִיקוּ לִי מַתָּנָה מֵעָשְׁרְכֶם?‏ 23  הַאִם בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתְּמַלְּטוּ אוֹתִי מִיַּד אוֹיֵבאוֹ שֶׁתַּצִּילוּ אוֹתִי* מִיַּד עָרִיצִים?‏ 24  לַמְּדוּנִי,‏ וַאֲנִי אַחְרִישׁ;‏+עִזְרוּ לִי לְהָבִין בְּמָה שָׁגִיתִי.‏ 25  אִמְרֵי יֹשֶׁר אֵינָם מַכְאִיבִים!‏+ אַךְ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּתוֹכַחְתְּכֶם?‏+ 26  הַאִם לְהוֹכִיחַ* אֶת מִלּוֹתַי אַתֶּם זוֹמְמִים,‏אִמְרֵי אָדָם נוֹאָשׁ,‏+ אֲשֶׁר אוֹתָם מְעִיפָה הָרוּחַ?‏ 27  גַּם עַל יָתוֹם הִנְּכֶם מוּכָנִים לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת+וְלִמְכֹּר אֶת* רֵעֲכֶם!‏+ 28  וְעַתָּה פְּנוּ וְהַבִּיטוּ בִּי,‏כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר אֶל מוּל פְּנֵיכֶם.‏ 29  שִׁקְלוּ נָא זֹאת שׁוּב — אַל תִּשְׁפְּטוּנִי שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק —‏שִׁקְלוּ זֹאת שׁוּב,‏ כִּי צִדְקָתִי עוֹדֶנָּה שְׁלֵמָה.‏ 30  הַאִם לְשׁוֹנִי דּוֹבֶרֶת עַוְלָה?‏ הַאִם חִכִּי אֵינוֹ מַבְחִין בְּדָבָר רַע?‏

הערות שוליים

או ”‏נמהרים;‏ אוויליים”‏.‏
או ”‏חמור בר”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏זיהום;‏ קלקול”‏.‏
או ”‏למחוץ אותי”‏.‏
או ”‏אם אאריך את חיי (‏נפשי)‏”‏.‏
או ”‏תפדוני”‏.‏
מלשון תוכחה.‏
או ”‏להמיר את;‏ לסחור ב”‏.‏