דברים 32‏:1‏-52

  • שירת משה ‏(‏1–47‏)‏

    • יהוה,‏ הצור ‏(‏4‏)‏

    • בני ישראל שוכחים את צורם ‏(‏18‏)‏

    • ‏”‏לי הנקמה”‏ ‏(‏35‏)‏

    • ‏”‏שמחו,‏ אומות,‏ עם עמו”‏ ‏(‏43‏)‏

  • משה ימות על הר נבו ‏(‏48–52‏)‏

לב  ‏”‏הַאֲזִינוּ,‏ הַשָּׁמַיִם,‏ וַאֲדַבֵּר,‏וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אֶת אִמְרֵי פִּי.‏   תֵּרֵד כַּמָּטָר הוֹרָאָתִי;‏יִזְּלוּ כַּטַּל אִמְרוֹתַי,‏כְּגֶשֶׁם דַּק עֲלֵי דֶּשֶׁאוְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.‏   כִּי אֶת שֵׁם יְהֹוָה אַכְרִיז.‏+ סַפְּרוּ עַל גְּדֻלַּת אֱלֹהֵינוּ!‏+   הַצּוּר,‏ מֻשְׁלָם פָּעֳלוֹ,‏+כִּי כָּל דְּרָכָיו צֶדֶק.‏+ אֵל נֶאֱמָנוּת+ אֲשֶׁר אֵין בּוֹ עָוֶל;‏+צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.‏+   הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם.‏+ לֹא בָּנָיו הֵם,‏ הַמּוּם הוּא בָּהֶם.‏+ דּוֹר מְעֻוָּת וְנִשְׁחָת!‏+   הַאִם כָּךְ תִּנְהֲגוּ בִּיהֹוָה,‏+עַם אֱוִיל וְלֹא חָכָם?‏+ הַאֵין הוּא אָבִיךָ אֲשֶׁר יָצַר אוֹתְךָ,‏+זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתְךָ וּבִסֵּס אוֹתְךָ?‏   זְכֹר יְמֵי קֶדֶם;‏חִשְׁבוּ עַל שְׁנוֹת דּוֹרוֹת הֶעָבָר.‏ שְׁאַל אֶת אָבִיךָ,‏ וִיסַפֵּר לְךָ;‏+אֶת זְקֵנֶיךָ,‏ וְיֹאמְרוּ לְךָ.‏   כַּאֲשֶׁר נָתַן הָאֵל הָעֶלְיוֹן לָאֻמּוֹת אֶת נַחֲלָתָן,‏+בְּהַפְרִידוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם,‏*+הִצִּיב הוּא אֶת גְּבוּלוֹת הָעַמִּים+בְּהֶתְאֵם לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+   כִּי עַם יְהֹוָה הוּא חֶלְקוֹ;‏+יַעֲקֹב נַחֲלָתוֹ.‏+ 10  הוּא מָצָא אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר+וּבִישִׁימוֹן רֵיק אֲשֶׁר יְלָלוֹת בּוֹ.‏+ הוּא הִקִּיפוֹ וְהֵגֵן עָלָיו,‏ דָּאַג לוֹ+וְנָצַר אוֹתוֹ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.‏+ 11  כְּעַיִט הַמְּעוֹרֵר אֶת קִנּוֹ,‏מֵעַל גּוֹזָלָיו מְרַחֵף,‏פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו,‏ לוֹקֵחַ אוֹתָם,‏נוֹשֵׂא אוֹתָם עַל אֶבְרוֹתָיו,‏+ 12  יְהֹוָה לְבַדּוֹ הִנְחָה אוֹתוֹ;‏*+לֹא הָיָה עִמּוֹ אֵל זָר.‏+ 13  הוּא הִרְכִּיבוֹ עַל מְרוֹמֵי הָאָרֶץ,‏+וְאָכַל הוּא אֶת תְּנוּבוֹת הַשָּׂדֶה.‏+ הוּא הֵינִיקוֹ בִּדְבַשׁ מִן הַסֶּלַעוּבְשֶׁמֶן מִצּוּר חַלָּמִישׁ,‏ 14  נָתַן לוֹ חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלַב צֹאן,‏עִם הַכְּבָשִׂים הַמֻּבְחָרִים,‏*וְאֵילֵי בָּשָׁן,‏ וּתְיָשִׁים,‏עִם הַחִטָּה הַמְּשֻׁבַּחַת מִכֹּל;‏*+וּמִדַּם* עֲנָבִים שָׁתִיתָ יַיִן.‏ 15  כַּאֲשֶׁר שָׁמַן יְשֻׁרוּן,‏* בָּעַט בְּמַרְדָנוּת.‏ שָׁמַנְתָּ,‏ נַעֲשֵׂיתָ עָבֶה וּמְפֻטָּם.‏+ עַל כֵּן נָטַשׁ הוּא אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂהוּ,‏+וּבָז לְצוּר יְשׁוּעָתוֹ.‏ 16  הֵם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמוֹ בְּאֵלִים זָרִים;‏+בְּתוֹעֵבוֹת הִכְעִיסוּהוּ.‏+ 17  זָבְחוּ הֵם לַשֵּׁדִים,‏ לֹא לֶאֱלֹהִים,‏+לְאֵלִים אֲשֶׁר לֹא הִכִּירוּ,‏חֲדָשִׁים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ,‏לְאֵלִים אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיכֶם לֹא יָדְעוּ.‏ 18  אֶת הַצּוּר אֲשֶׁר הוֹלִידְךָ שָׁכַחְתָּ,‏+וְלֹא זָכַרְתָּ אֶת הָאֵל אֲשֶׁר הוּא יוֹצֶרְךָ.‏*+ 19  רָאָה זֹאת יְהֹוָה וּמָאַס בָּהֶם,‏+כִּי הִכְעִיסוּהוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.‏ 20  אָמַר,‏ ’‏אַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם;‏+אֶרְאֶה מָה יִהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם.‏ כִּי דּוֹר מְעֻוָּת הֵם,‏+בָּנִים אֲשֶׁר נֶאֱמָנוּת אֵין בָּהֶם.‏+ 21  הֵם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמִי* בְּמָה שֶׁאֵינוֹ אֵל;‏+הִכְעִיסוּנִי בֶּאֱלִילֵי הַבְלָם.‏+ עַל כֵּן אֲנִי אֲעוֹרֵר אֶת קִנְאָתָם בְּמָה שֶׁאֵינוֹ עַם;‏+בְּאֻמָּה אֱוִילָה אַכְעִיסֵם.‏+ 22  כִּי כַּעֲסִי הִצִּית אֵשׁ+אֲשֶׁר תִּיקַד עַד מַעֲמַקֵּי הַשְּׁאוֹל,‏*+וְתֹאכַל הִיא אֶת הָאָרֶץ וִיבוּלָהּוְתַבְעִיר אֶת יְסוֹדוֹת הֶהָרִים.‏ 23  אַרְבֶּה אֶת אֲסוֹנוֹתֵיהֶם;‏אֶת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּהֶם.‏ 24  תְּשׁוּשִׁים יִהְיוּ מֵרָעָב+וַאֲכוּלֵי חֹם בּוֹעֵר וְכִלָּיוֹן מַר.‏+ שִׁנֵּי חַיּוֹת אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם,‏+וְאֶת אֶרֶס זוֹחֲלֵי הֶעָפָר.‏ 25  בַּחוּץ תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב;‏+בִּפְנִים יֶשְׁנָהּ אֵימָה+גַּם לַבָּחוּר וְגַם לַבְּתוּלָה,‏לְיוֹנֵק וּלְאִישׁ שֵׂיבָה.‏+ 26  הָיִיתִי אוֹמֵר:‏ ”‏אֲפַזְּרֵם;‏אַשְׁבִּית זִכְרָם מִקֶּרֶב בְּנֵי אָדָם”‏,‏ 27  לוּלֵא חֲשָׁשִׁי מִפְּנֵי תְּגוּבַת הָאוֹיֵב,‏+פֶּן לֹא יָבִינוּ זֹאת הַצּוֹרְרִים נְכוֹנָה.‏+ פֶּן יֹאמְרוּ:‏ ”‏כּוֹחֵנוּ נִצֵּחַ;‏+לֹא יְהֹוָה עָשָׂה כָּל זֹאת”‏.‏ 28  כִּי אֻמָּה חַסְרַת תְּבוּנָה* הֵם,‏וְאֵין בָּהֶם הֲבָנָה.‏+ 29  לוּ רַק הָיוּ חֲכָמִים!‏+ הָיוּ הֵם שׁוֹקְלִים זֹאת.‏+ הָיוּ הֵם חוֹשְׁבִים עַל תּוֹצְאוֹת דַּרְכָּם.‏+ 30  אֵיךְ יוּכַל אֶחָד לִרְדֹּף אַחַר אֶלֶף,‏וּשְׁנַיִם לְהָנִיס רְבָבָה?‏*+ רַק אִם צוּרָם מְכָרָם+וִיהֹוָה הִסְגִּירָם.‏ 31  כִּי צוּרָם אֵינוֹ כְּצוּרֵנוּ,‏+וְאַף אוֹיְבֵינוּ הֵבִינוּ זֹאת.‏+ 32  כִּי גַּפְנָם מִגֶּפֶן סְדוֹםוּמִמּוֹרְדוֹת* עֲמֹרָה.‏+ עִנְבֵיהֶם עִנְבֵי רַעַל,‏אֶשְׁכּוֹלוֹתֵיהֶם מָרִים.‏+ 33  יֵינָם הוּא אֶרֶס נְחָשִׁים,‏רַעַל פְּתָנִים אַכְזָר.‏ 34  הַאֵין זֶה שָׁמוּר עִמָּדִי,‏חָתוּם בְּבֵית אוֹצָרִי?‏+ 35  לִי הַנְּקָמָה וְהַתַּגְמוּל,‏+בַּמּוֹעֵד שֶׁבּוֹ תִּמְעַד רַגְלָם,‏+כִּי קָרוֹב יוֹם אֲסוֹנָם,‏וְהַצָּפוּי לָהֶם יָבוֹא בִּמְהֵרָה’‏.‏ 36  כִּי יְהֹוָה יִשְׁפֹּט אֶת עַמּוֹ,‏+וְעַל עֲבָדָיו יְרַחֵם*+בִּרְאוֹתוֹ כִּי אָזַל כּוֹחָם,‏וְכִי נוֹתַר רַק חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ.‏ 37  אָז יֹאמַר הוּא,‏ ’‏הֵיכָן הָאֵלִים שֶׁלָּהֶם,‏+הַצּוּר אֲשֶׁר חָסוּ בּוֹ,‏ 38  אֲשֶׁר הָיוּ אוֹכְלִים אֶת שֻׁמַּן זִבְחֵיהֶם,‏*שׁוֹתִים אֶת יֵין נִסְכֵּיהֶם?‏+ יָקוּמוּ הֵם וְיַעַזְרוּ לָכֶם.‏ יִהְיוּ הֵם מְקוֹם מִסְתּוֹרְכֶם.‏ 39  רְאוּ כָּעֵת כִּי אֲנִי — אֲנִי הוּא,‏+וְאֵין אֵלִים מִלְּבַדִּי.‏+ אֲנִי מֵמִית,‏ וַאֲנִי מְחַיֶּה.‏+ אֲנִי פּוֹצֵעַ,‏+ וַאֲנִי מְרַפֵּא,‏+וְאֵין מַצִּיל מִיָּדִי.‏+ 40  כִּי נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת יָדִי אֶל הַשָּׁמַיִם,‏וְנִשְׁבָּע:‏ ”‏חַי אֲנִי לְעוֹלָם”‏,‏+ 41  אִם אַשְׁחִיז אֶת חַרְבִּי הַבּוֹהֶקֶתוְאָכִין יָדִי לְמִשְׁפָּט,‏+אָשִׁיב נָקָם לְצוֹרְרַי+וּלְשׂוֹנְאַי אֲשַׁלֵּם כִּגְמוּלָם.‏ 42  אֲשַׁכֵּר אֶת חִצַּי מִדָּם,‏וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר,‏מִדַּם חֲלָלִים וּשְׁבוּיִים,‏מֵרָאשֵׁי מַנְהִיגֵי הָאוֹיֵב’‏.‏ 43  שִׂמְחוּ,‏ אֻמּוֹת,‏ עִם עַמּוֹ,‏+כִּי אֶת דַּם עֲבָדָיו יִנְקֹם,‏+וְיָשִׁיב נָקָם לְצוֹרְרָיו+וִיכַפֵּר עַל* אַדְמַת עַמּוֹ”‏.‏ 44  וּמֹשֶׁה בָּא וְדִבֵּר* אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם,‏+ הוּא וְהוֹשֵׁעַ*+ בֶּן נוּן.‏ 45  אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל,‏ 46  אָמַר אֲלֵיהֶם:‏ ”‏שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל דִּבְרֵי אַזְהָרָתִי אֲלֵיכֶם הַיּוֹם,‏+ כְּדֵי שֶׁתְּצַוּוּ עַל בְּנֵיכֶם לְהַקְפִּיד לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.‏+ 47  כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא עֲבוּרְכֶם,‏ אֶלָּא הוּא חַיֵּיכֶם,‏+ וּבְאֶמְצָעוּת הַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ”‏.‏ 48  וִיהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְאָמַר:‏ 49  ‏”‏עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה,‏+ הַר נְבוֹ,‏+ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב,‏ הַמַּשְׁקִיף אֶל יְרִיחוֹ,‏ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן,‏ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲחֻזָּה.‏+ 50  וְאָז תָּמוּת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד לַעֲלוֹת אֵלָיו,‏ וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ,‏* כְּפִי שֶׁמֵּת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהַר הֹר+ וְנֶאֱסַף אֶל עַמָּיו,‏ 51  כִּי לֹא הֲיִיתֶם נֶאֱמָנִים לִי בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת+ קָדֵשׁ בְּמִדְבַּר צִן,‏ כִּי לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+ 52  מֵרָחוֹק תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ,‏ אַךְ לֹא תִּכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל”‏.‏+

הערות שוליים

‏”‏אדם”‏,‏ כלומר,‏ אדם הראשון.‏ או אולי ”‏בני האדם;‏ האנושות”‏.‏
כלומר,‏ את יעקב.‏
נה״מ,‏ ”‏חֵלֶב כָּרִים”‏,‏ שומן כבשים.‏
נה״מ,‏ ”‏חֵלֶב כליות חיטה”‏,‏ שומן הכליות של החיטה.‏
או ”‏עסיס;‏ מיץ”‏.‏
פירושו ”‏הישר”‏,‏ כינוי של כבוד לישראל.‏
נה״מ,‏ ”‏מחוללך”‏,‏ מולידך.‏
או ”‏קנאתי”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏חירשת לעצות”‏.‏
או ”‏עשרת אלפים”‏.‏
או ”‏טרסות”‏.‏
או ”‏יחוש צער;‏ חרטה”‏.‏
או ”‏אוכלים את זבחיהם המובחרים”‏.‏
או ”‏יטהר את”‏.‏
או ”‏דקלם”‏.‏
שמו המקורי של יהושע.‏ הושע הוא צורה מקוצרת של השם הושעיה,‏ שפירושו ”‏נושע על־ידי יהוה;‏ הושיע יהוה”‏.‏
זהו ביטוי מליצי לתיאור מוות.‏