יוחנן 4‏:1‏-54

  • ישוע והאישה השומרונית ‏(‏1–38‏)‏

    • לעבוד את אלוהים ”‏ברוח ועל־פי האמת”‏ ‏(‏23,‏ 24‏)‏

  • שומרונים רבים מאמינים בישוע ‏(‏39–42‏)‏

  • ישוע מרפא את בנו של אחד מאנשי המלך ‏(‏43–54‏)‏

ד  כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן שֶׁהַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ כִּי מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וּמַטְבִּיל+ גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁל יוֹחָנָן —  אִם כִּי יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ לֹא הִטְבִּיל,‏ אֶלָּא תַּלְמִידָיו —  עָזַב אֶת יְהוּדָה וְיָצָא שׁוּב אֶל הַגָּלִיל.‏  הוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שׁוֹמְרוֹן,‏  וּבְדַרְכּוֹ בָּא לְעִיר בְּשׁוֹמְרוֹן,‏ סִיכַר שְׁמָהּ,‏ הַשּׁוֹכֶנֶת לְיַד הַשָּׂדֶה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ.‏+  שָׁם הָיְתָה בְּאֵר יַעֲקֹב.‏+ יֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מְאוֹד מִמַּסָּעוֹ וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַבְּאֵר.‏* הַשָּׁעָה הָיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית* בְּעֵרֶךְ.‏  וְהִנֵּה בָּאָה אִשָּׁה מִשּׁוֹמְרוֹן לִשְׁאֹב מַיִם.‏ אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת”‏  ‏(‏שֶׁכֵּן תַּלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל)‏.‏  שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרוֹנִית:‏ ”‏אֵיךְ אַתָּה בְּתוֹר יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת,‏ אַף שֶׁאֲנִי אִשָּׁה שׁוֹמְרוֹנִית?‏”‏ (‏כִּי הַיְּהוּדִים אֵינָם בָּאִים בְּמַגָּע עִם הַשּׁוֹמְרוֹנִים.‏)‏+ 10  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ:‏ ”‏אִלּוּ יָדַעְתְּ מַהִי מַתְּנַת הַחִנָּם שֶׁמֵּאֵת אֱלֹהִים+ וּמִיהוּ זֶה שֶׁאוֹמֵר לָךְ,‏ ’‏תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת’‏,‏ אַתְּ הָיִית מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָךְ מַיִם חַיִּים”‏.‏+ 11  אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אֵין לְךָ אֲפִלּוּ דְּלִי לִשְׁאֹב מַיִם וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה.‏ אִם כֵּן,‏ מִנַּיִן לְךָ מַיִם חַיִּים?‏ 12  הַאִם גָּדוֹל אַתָּה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ,‏ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְשָׁתָה מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּמִקְנֵהוּ?‏”‏ 13  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ:‏ ”‏כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב.‏ 14  הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם;‏+ הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ אֲשֶׁר מֵימָיו מַעֲנִיקִים חַיֵּי עוֹלָם”‏.‏+ 15  אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ תֵּן לִי אֶת הַמַּיִם הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶצְמָא וְלֹא אָבוֹא הֵנָּה שׁוּב וָשׁוּב לִשְׁאֹב מַיִם”‏.‏ 16  אָמַר לָהּ:‏ ”‏לְכִי,‏ קִרְאִי לְבַעֲלֵךְ וְחִזְרִי לְכָאן”‏.‏ 17  הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה:‏ ”‏אֵין לִי בַּעַל”‏.‏ אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏צָדַקְתְּ בְּאָמְרֵךְ,‏ ’‏אֵין לִי בַּעַל’‏,‏ 18  כִּי חֲמִשָּׁה בְּעָלִים הָיוּ לָךְ,‏ וְהָאִישׁ שֶׁאִתָּךְ כָּעֵת אֵינוֹ בַּעֲלֵךְ.‏ אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”‏.‏ 19  אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָּה נָבִיא.‏+ 20  אֲבוֹתֵינוּ עָבְדוּ אֶת אֱלֹהִים בָּהָר הַזֶּה,‏ וְאִלּוּ אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם צָרִיךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ”‏.‏+ 21  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַאֲמִינִי לִי,‏ אִשָּׁה,‏ תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם תַּעַבְדוּ אֶת הָאָב.‏ 22  אַתֶּם עוֹבְדִים אֶת מִי שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים;‏+ אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים אֶת מִי שֶׁאָנוּ מַכִּירִים,‏ שֶׁכֵּן הַיְּשׁוּעָה רֵאשִׁיתָהּ בַּיְּהוּדִים.‏+ 23  אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה,‏ וְעַתָּה הִיא,‏ שֶׁעוֹבְדֵי הָאֵל הָאֲמִתִּיִּים יַעַבְדוּ אֶת הָאָב בָּרוּחַ וְעַל־פִּי הָאֱמֶת,‏ כִּי עוֹבְדֵי אֵל כָּאֵלֶּה מְחַפֵּשׂ לוֹ הָאָב.‏+ 24  אֱלֹהִים הוּא רוּחַ,‏+ וְהָעוֹבְדִים אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעָבְדוֹ בָּרוּחַ וְעַל־פִּי הָאֱמֶת”‏.‏+ 25  אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:‏ ”‏אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּבוֹא זֶה שֶׁנִּקְרָא מָשִׁיחַ;‏ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא,‏ הוּא יַבְהִיר לָנוּ הַכֹּל”‏.‏ 26  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲנִי הַמְּדַבֵּר אֵלַיִךְ,‏ אֲנִי הוּא”‏.‏+ 27  בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִגִּיעוּ תַּלְמִידָיו וְהֻפְתְּעוּ שֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ עִם אִשָּׁה.‏ עִם זֹאת,‏ אִישׁ מֵהֶם לֹא אָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה רְצוֹנְךָ?‏”‏ אוֹ ”‏לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר אִתָּהּ?‏”‏ 28  אָז הִשְׁאִירָה שָׁם הָאִשָּׁה אֶת כַּד הַמַּיִם שֶׁלָּהּ,‏ הָלְכָה אֶל הָעִיר וְאָמְרָה לָאֲנָשִׁים:‏ 29  ‏”‏בּוֹאוּ וּרְאוּ;‏ אִישׁ אֶחָד אָמַר לִי אֶת כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי.‏ הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה הַמָּשִׁיחַ?‏”‏ 30  הֵם יָצְאוּ מִן הָעִיר וְהָלְכוּ אֵלָיו.‏ 31  בֵּינְתַיִם הִפְצִירוּ בּוֹ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏רַבִּי,‏+ אֱכֹל”‏.‏ 32  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏יֵשׁ לִי אֹכֶל שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים מַהוּ”‏.‏ 33  אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים זֶה לָזֶה:‏ ”‏הַאִם כְּבָר הֵבִיאוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל?‏”‏ 34  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי+ וּלְהַשְׁלִים אֶת מְלַאכְתּוֹ.‏+ 35  אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁרַק עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים יַתְחִיל הַקָּצִיר.‏ אַךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:‏ שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ בַּשָּׂדוֹת — לְבָנִים הֵם וּבְשֵׁלִים לַקָּצִיר.‏+ 36  הַקּוֹצֵר כְּבָר מְקַבֵּל שָׂכָר וְאוֹסֵף פְּרִי לְחַיֵּי עוֹלָם,‏ כְּדֵי שֶׁהַזּוֹרֵעַ וְהַקּוֹצֵר יִשְׂמְחוּ יַחַד.‏+ 37  בָּזֹאת נְכוֹנָה הָאִמְרָה:‏ ’‏אֶחָד זוֹרֵעַ וְאַחֵר קוֹצֵר’‏.‏ 38  שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת מָה שֶׁלֹּא עֲמַלְתֶּם בִּשְׁבִילוֹ.‏ אֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם נֶהֱנִים מִפְּרִי עֲמָלָם”‏.‏ 39  שׁוֹמְרוֹנִים רַבִּים מִן הָעִיר הַהִיא הֶאֱמִינוּ בּוֹ בְּשֶׁל מָה שֶׁהֵעִידָה הָאִשָּׁה בְּאָמְרָהּ:‏ ”‏הוּא אָמַר לִי אֶת כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי”‏.‏+ 40  לָכֵן כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו הַשּׁוֹמְרוֹנִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁאֵר אִתָּם,‏ וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם יוֹמַיִם.‏ 41  בְּעִקְבוֹת זֹאת,‏ רַבִּים נוֹסָפִים הֶאֱמִינוּ בְּשֶׁל דְּבָרָיו 42  וְאָמְרוּ לָאִשָּׁה:‏ ”‏כָּעֵת אָנוּ מַאֲמִינִים לֹא רַק בִּגְלַל דְּבָרַיִךְ;‏ כִּי בְּמוֹ אָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ,‏ וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִישׁ זֶה הוּא בֶּאֱמֶת מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם”‏.‏+ 43  לְאַחַר שֶׁשָּׁהָה שָׁם יוֹמַיִם יָצָא יֵשׁוּעַ אֶל הַגָּלִיל,‏ 44  אִם כִּי הוּא עַצְמוֹ הֵעִיד שֶׁאֵין מְכַבְּדִים נָבִיא בְּאַרְצוֹ שֶׁלּוֹ.‏+ 45  בְּהַגִּיעוֹ לַגָּלִיל קִבְּלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל,‏ כִּי רָאוּ אֶת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה בִּירוּשָׁלַיִם בִּזְמַן הַחַג,‏+ שֶׁכֵּן גַּם הֵם עָלוּ לְשָׁם לְרֶגֶל הַחַג.‏+ 46  הוּא בָּא שׁוּב אֶל קָנָה שֶׁבַּגָּלִיל,‏ אֲשֶׁר שָׁם הָפַךְ אֶת הַמַּיִם לְיַיִן.‏+ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ,‏ שֶׁבְּנוֹ הָיָה חוֹלֶה בִּכְפַר נַחוּם,‏ 47  שָׁמַע שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא מִיְּהוּדָה אֶל הַגָּלִיל,‏ וְהָלַךְ אֵלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָרֶדֶת אֶל עִירוֹ וּלְרַפֵּא אֶת בְּנוֹ,‏ כִּי נָטָה לָמוּת.‏ 48  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אִם לֹא תִּרְאוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים,‏ לֹא תַּאֲמִינוּ”‏.‏+ 49  אָמַר לוֹ הָאִישׁ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ בּוֹא אִתִּי,‏ לִפְנֵי שֶׁיַּלְדִּי יָמוּת”‏.‏ 50  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏לֵךְ לְדַרְכְּךָ;‏ בִּנְךָ חַי”‏.‏+ הֶאֱמִין הָאִישׁ לְמָה שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ וְהָלַךְ.‏ 51  בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְבֵיתוֹ בָּאוּ לִקְרָאתוֹ עֲבָדָיו כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁבְּנוֹ חַי.‏* 52  הוּא שָׁאַל אוֹתָם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הוּטַב לוֹ.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏אֶתְמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית* סָר מִמֶּנּוּ הַחֹם”‏.‏ 53  אָז נוֹכַח הָאָב שֶׁהָיָה זֶה בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה שֶׁבָּהּ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏בִּנְךָ חַי”‏;‏+ וְהוּא וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ הֶאֱמִינוּ.‏ 54  הָיָה זֶה הָאוֹת הַשֵּׁנִי+ שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ עִם בּוֹאוֹ מִיְּהוּדָה אֶל הַגָּלִיל.‏

הערות שוליים

או ”‏המעיין”‏.‏
בערך שתים עשרה בצהריים.‏
או ”‏מחלים”‏.‏
בערך אחת בצהריים.‏