ישעיהו 51‏:1‏-23

  • ציון משוקמת כגן עדן ‏(‏1–8‏)‏

  • נחמה מיוצרה האדיר של ציון ‏(‏9–16‏)‏

  • כוס חמתו של יהוה ‏(‏17–23‏)‏

נא  ‏”‏הַקְשִׁיבוּ לִי,‏ רוֹדְפֵי צְדָקָה,‏מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה.‏ הַבִּיטוּ אֶל הַצּוּר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נֶחְצַבְתֶּםוְאֶל הַמַּחְצָבָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נִכְרֵיתֶם.‏   הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶםוְאֶל שָׂרָה+ אֲשֶׁר יָלְדָה אֶתְכֶם.‏* כִּי רַק אֶחָד הָיָה הוּא כַּאֲשֶׁר קְרָאתִיו,‏+וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ.‏+   כִּי יְהֹוָה יְנַחֵם אֶת צִיּוֹן.‏+ יָבִיא נֶחָמָה לְכָל חָרְבוֹתֶיהָ,‏+וְיַעֲשֶׂה אֶת מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן+וְאֶת עַרְבָתָהּ כְּגַן יְהֹוָה.‏+ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצְאוּ בָּהּ,‏הוֹדָיָה וְקוֹל זִמְרָה.‏+   הַקְשִׁיבוּ אֵלַי,‏ עַמִּי,‏וְהַאֲזִינוּ לִי,‏ לְאֻמִּי.‏+ כִּי תּוֹרָה* תֵּצֵא מֵאִתִּי,‏+וְאֶת מִשְׁפָּטִי אֲכוֹנֵן כְּאוֹר לָעַמִּים.‏+   קְרֵבָה צִדְקָתִי.‏+ תֵּצֵא יְשׁוּעָתִי,‏+וּזְרוֹעוֹתַי יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעַמִּים.‏+ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ,‏+וְאֶל זְרוֹעִי* יְיַחֲלוּ.‏   שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם,‏וְהַבִּיטוּ עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת.‏ כִּי הַשָּׁמַיִם יִתְפַּזְּרוּ וְיִתְפּוֹגְגוּ כְּעָשָׁן;‏הָאָרֶץ תִּתְבַּלֶּה כְּבֶגֶד,‏וְיוֹשְׁבֶיהָ יָמוּתוּ כְּמוֹ כִּנִּים.‏* אַךְ יְשׁוּעָתִי תִּהְיֶה נִצְחִית,‏+וְצִדְקָתִי לֹא תִּמּוֹט.‏*+   הַקְשִׁיבוּ לִי,‏ יוֹדְעֵי צְדָקָה,‏הָעָם אֲשֶׁר תּוֹרָתִי* בְּלִבָּם.‏+ אַל תִּירְאוּ מֵחֵרוּפֵי בְּנֵי תְּמוּתָה,‏וּמִגִּדּוּפֵיהֶם* אַל תִּבָּהֲלוּ.‏   כִּי עָשׁ יֹאכְלֵם כְּבֶגֶד;‏עַשׁ הַבְּגָדִים* יֹאכְלֵם כְּצֶמֶר.‏+ אַךְ צִדְקָתִי תִּהְיֶה לְעוֹלָם,‏וִישׁוּעָתִי לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת”‏.‏+   עוּרִי!‏ עוּרִי!‏ לִבְשִׁי עֹז,‏זְרוֹעַ יְהֹוָה!‏+ עוּרִי כְּבִימֵי קֶדֶם,‏ כִּבְדוֹרוֹת עָבָר.‏ הַאִם לֹא אַתְּ שָׁבַרְתְּ לִרְסִיסִים אֶת רַהַב*+וְדָקַרְתְּ אֶת מִפְלֶצֶת הַיָּם?‏+ 10  הַאִם לֹא אַתְּ יִבַּשְׁתְּ אֶת הַיָּם,‏ אֶת מֶרְחֲבֵי הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים?‏+ הַאִם לֹא אַתְּ הָפַכְתְּ אֶת מַעֲמַקֵּי הַיָּם לַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָבְרוּ הַגְּאוּלִים?‏+ 11  פְּדוּיֵי יְהֹוָה יָשׁוּבוּ.‏+ יָבוֹאוּ אֶל צִיּוֹן בְּרִנָּה,‏+וְשִׂמְחַת עוֹלָם תְּעַטְּרֵם.‏*+ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ לָהֶם,‏וְיָנוּסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.‏+ 12  ‏”‏אָנוֹכִי,‏ אָנוֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם.‏+ לָמָּה תִּירְאִי מִבֶּן תְּמוּתָה אֲשֶׁר יָמוּת+וּמִבֶּן אָדָם אֲשֶׁר יִבֹּל כְּעֵשֶׂב יָרֹק?‏ 13  לָמָּה אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֶת יְהֹוָה עוֹשְׂךָ,‏+הַמּוֹתֵחַ אֶת הַשָּׁמַיִם+ וְהַמַּנִּיחַ אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ?‏ וּפָחַדְתָּ תָּמִיד,‏ כָּל הַיּוֹם,‏ מִפְּנֵי זַעֲמוֹ שֶׁל הַמְּדַכֵּא,‏*כְּאִלּוּ יָכוֹל הָיָה לְהַשְׁחִיתְךָ.‏ הֵיכָן כָּעֵת זַעֲמוֹ שֶׁל הַמְּדַכֵּא?‏ 14  הַכָּפוּף בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת יְשֻׁחְרַר בִּמְהֵרָה;‏+הוּא לֹא יָמוּת וְיֵלֵךְ אֶל הַבּוֹר,‏וְלַחְמוֹ לֹא יֶחְסַר.‏ 15  אַךְ אָנוֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏הַמְּעוֹרֵר אֶת הַיָּם וּמַסְעִיר אֶת גַּלָּיו+‏— יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏+ 16  אָשִׂים אֶת דְּבָרַי בְּפִיךָ,‏וּבְצֵל יָדִי אֲכַסְּךָ,‏+כְּדֵי לִנְטֹעַ אֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַנִּיחַ אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ+וְלוֹמַר לְצִיּוֹן,‏ ’‏עַמִּי אַתָּה’‏.‏+ 17  הִתְעוֹרְרִי!‏ הִתְעוֹרְרִי!‏ קוּמִי,‏ יְרוּשָׁלַיִם,‏+אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהֹוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ.‏ שָׁתִית אֶת הַגָּבִיעַ;‏רוֹקַנְתְּ אֶת הַכּוֹס הַגּוֹרֶמֶת לְהִתְנוֹדְדוּת.‏+ 18  אַף אֶחָד מִכָּל הַבָּנִים אֲשֶׁר יָלְדָה אֵינוֹ מַדְרִיךְ אוֹתָהּ,‏וְאַף אֶחָד מִכָּל הַבָּנִים אֲשֶׁר גִּדְּלָה לֹא הֶחְזִיק בְּיָדָהּ.‏ 19  שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלֶּה קָרוּ לָךְ.‏ מִי יִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵךְ?‏ הַשְׁמָדָה וְחֻרְבָּן,‏ רָעָב וְחֶרֶב!‏+ מִי יְנַחֲמֵךְ?‏+ 20  בָּנַיִךְ הִתְעַלְּפוּ.‏+ הֵם שׁוֹכְבִים בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב*כְּכִבְשֵׂי בַּר בָּרֶשֶׁת.‏ מְלֵאִים הֵם בַּחֲמַת יְהֹוָה,‏ בְּגַעֲרַת אֱלֹהַיִךְ”‏.‏ 21  לָכֵן הַקְשִׁיבִי נָא לָזֹאת,‏אִשָּׁה סוֹבֶלֶת וְשִׁכּוֹרָה,‏ וְלֹא מִיַּיִן.‏ 22  כָּךְ אוֹמֵר אֲדוֹנֵךְ יְהֹוָה,‏ אֱלֹהַיִךְ הַמֵּגֵן עַל עַמּוֹ:‏ ‏”‏הִנֵּה אֶקַּח מִיָּדֵךְ אֶת הַכּוֹס הַגּוֹרֶמֶת לְהִתְנוֹדְדוּת,‏+אֶת הַגָּבִיעַ,‏ כּוֹס חֲמָתִי;‏לֹא תּוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.‏+ 23  אָשִׂים אוֹתָהּ בְּיַד מְעַנַּיִךְ,‏+אֲשֶׁר אָמְרוּ לָךְ,‏* ’‏הִשְׁתַּחֲוִי וְנִדְרֹךְ עָלַיִךְ!‏’‏ וְעַל כֵּן עָשִׂית אֶת גֵּוֵךְ כָּאֲדָמָה,‏כִּרְחוֹב אֲשֶׁר יִדְרְכוּ הֵם עָלָיו”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏תְּחוֹלֶלְכֶם”‏,‏ ילדה אתכם בחבלי לידה.‏
או ”‏חוק”‏.‏
או ”‏כוחי”‏.‏
או ”‏יתושים”‏.‏
או ”‏לא תנופץ”‏.‏
או ”‏הדרכתי”‏.‏
או ”‏מעלבונותיהם”‏.‏
או אולי ”‏התולעת”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏על ראשם”‏.‏
או ”‏של הלוחץ אותך;‏ הגורם לך מצוקה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בראש כל חוצות”‏.‏
או ”‏לנפשך”‏.‏