מלכים א׳‏ 17‏:1‏-24

  • אליהו הנביא מנבא על בצורת ‏(‏1‏)‏

  • העורבים מביאים מזון לאליהו ‏(‏2–7‏)‏

  • אליהו מבקר אצל אלמנה בצרפת ‏(‏8–16‏)‏

  • בן האלמנה מת ומוקם לתחייה ‏(‏17–24‏)‏

יז  וְאֵלִיָּהוּ*+ הַתִּשְׁבִּי,‏ מִתּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד,‏+ אָמַר אֶל אַחְאָב:‏ ”‏חַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת,‏* אִם יִהְיוּ בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר אֶלָּא לְפִי דְבָרִי!‏”‏+  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו:‏  ‏”‏לֵךְ מִכָּאן וּפְנֵה מִזְרָחָה וְהִסְתַּתֵּר בְּעֵמֶק כְּרִית,‏* מִזְרָחִית לַיַּרְדֵּן.‏  מִן הַנַּחַל תִּשְׁתֶּה,‏ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עַל הָעוֹרְבִים לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם”‏.‏+  הוּא מִיָּד הָלַךְ וְעָשָׂה כִּדְבַר יְהֹוָה;‏ הוּא הָלַךְ וְנִשְׁאַר בְּעֵמֶק כְּרִית,‏* מִזְרָחִית לַיַּרְדֵּן.‏  וְהָעוֹרְבִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב,‏ וּמִן הַנַּחַל שָׁתָה.‏+  אַךְ בַּחֲלוֹף זְמַן מָה יָבַשׁ הַנַּחַל,‏+ כִּי לֹא הָיָה גֶּשֶׁם בָּאָרֶץ.‏  אָז הָיָה אֵלָיו דְּבַר יְהֹוָה:‏  ‏”‏קוּם,‏ לֵךְ אֶל צָרְפַת,‏ הַשַּׁיֶּכֶת לְצִידוֹן,‏ וְהִשָּׁאֵר שָׁם.‏ הִנֵּה אֲצַוֶּה שָׁם עַל אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכֶּלְךָ”‏.‏+ 10  לָכֵן הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל צָרְפַת.‏ בְּהַגִּיעוֹ אֶל פֶּתַח הָעִיר,‏ הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקוֹשֶׁשֶׁת עֵצִים.‏ קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר:‏ ”‏הָבִיאִי נָא לִי מְעַט מַיִם בְּכוֹס כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתֶּה”‏.‏+ 11  בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה לְהָבִיא לוֹ אֶת הַמַּיִם,‏ קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר:‏ ”‏הָבִיאִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ”‏.‏ 12  בִּתְגוּבָה אָמְרָה:‏ ”‏חַי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ אֵין לִי לֶחֶם,‏ אֶלָּא רַק חֹפֶן קֶמַח בַּכַּד הַגָּדוֹל וּמְעַט שֶׁמֶן בַּכַּד הַקָּטָן.‏+ כָּעֵת אֲנִי מְקוֹשֶׁשֶׁת מְעַט עֵצִים,‏ וְאֶכָּנֵס וְאָכִין מַשֶּׁהוּ לִי וְלִבְנִי.‏ וְאַחֲרֵי שֶׁנֹּאכַל,‏ נָמוּת”‏.‏ 13  אָמַר לָהּ אֵלִיָּהוּ:‏ ”‏אַל תִּפְחֲדִי.‏ הִכָּנְסִי וַעֲשִׂי כִּדְבָרֵךְ.‏ אַךְ תְּחִלָּה הָכִינִי לִי כִּכַּר לֶחֶם קְטַנָּה בְּמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם,‏ וְהוֹצִיאִי אוֹתָהּ אֵלַי.‏ אַחֲרֵי כֵן תּוּכְלִי לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לָךְ וְלִבְנֵךְ.‏ 14  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ’‏כַּד הַקֶּמַח הַגָּדוֹל לֹא יִכְלֶה,‏ וְכַד הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן לֹא יֶאֱזַל עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר יַמְטִיר יְהֹוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה’‏”‏.‏+ 15  עַל כֵּן הִיא הָלְכָה וְעָשְׂתָה כְּפִי שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ;‏ וְהִיא וְהוּא וּבְנֵי בֵּיתָהּ אָכְלוּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים.‏+ 16  כַּד הַקֶּמַח הַגָּדוֹל לֹא כָּלָה,‏ וְכַד הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן לֹא אָזַל,‏ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת אֵלִיָּהוּ.‏ 17  אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבַּיִת,‏ וּמַחֲלָתוֹ הָיְתָה כֹּה קָשָׁה עַד כִּי הִפְסִיק לִנְשֹׁם.‏*+ 18  וְהִיא אָמְרָה לְאֵלִיָּהוּ:‏ ”‏מָה יֵשׁ לְךָ נֶגְדִּי,‏* אִישׁ הָאֱלֹהִים?‏ הַאִם בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר לִי אֶת עֲווֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי?‏”‏+ 19  אַךְ הוּא אָמַר לָהּ:‏ ”‏תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ”‏.‏ אָז לָקַח אוֹתוֹ מֵחֵיקָהּ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג,‏ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרֵר,‏ וְהִשְׁכִּיבוֹ עַל מִטָּתוֹ.‏+ 20  וְהוּא קָרָא אֶל יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏+ הַאִם גַּם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר עִמָּהּ אֲנִי מִתְגּוֹרֵר אַתָּה מֵמִיט רָעָה בַּהֲמִיתְךָ אֶת בְּנָהּ?‏”‏ 21  וְהוּא הִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַיֶּלֶד שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְקָרָא אֶל יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ יָשׁוּבוּ נָא חַיֵּי* הַיֶּלֶד הַזֶּה אֵלָיו”‏.‏ 22  יְהֹוָה שָׁמַע בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ,‏+ וְחַיֵּי הַיֶּלֶד שָׁבוּ* אֵלָיו וְהוּא חָזַר לַחַיִּים.‏+ 23  וְאֵלִיָּהוּ לָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְהוֹרִידוֹ אֶל הַבַּיִת מִן הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג וְנָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ;‏ וְאֵלִיָּהוּ אָמַר:‏ ”‏רְאִי,‏ בְּנֵךְ חַי”‏.‏+ 24  אָמְרָה הָאִשָּׁה לְאֵלִיָּהוּ:‏ ”‏כָּעֵת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאָכֵן אִישׁ אֱלֹהִים+ אַתָּה וְשֶׁדְּבַר יְהֹוָה בְּפִיךָ אֱמֶת הוּא”‏.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏אלי הוא יהוה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אשר עמדתי לפניו”‏.‏
או ”‏נחל כרית”‏.‏
או ”‏נחל כרית”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא נותרה בו נשמה”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏מה לי ולך”‏.‏
או ”‏תשוב נא נפש”‏.‏
או ”‏ונפש הילד שבה”‏.‏