מתי 10‏:1‏-42

  • שנים עשר השליחים ‏(‏1–4‏)‏

  • הנחיות לגבי השירות ‏(‏5–15‏)‏

  • לתלמידים צפויות רדיפות ‏(‏16–25‏)‏

  • לפחד מאלוהים,‏ לא מבני אדם ‏(‏26–31‏)‏

  • לא שלום אלא חרב ‏(‏32–39‏)‏

  • המקבל את תלמידי ישוע ‏(‏40–42‏)‏

י  הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת+ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אוֹתָן.‏ כְּמוֹ כֵן,‏ נָתַן לָהֶם כּוֹחַ לְרַפֵּא מַחֲלוֹת וּמַדְוִים לְמִינֵיהֶם.‏  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים:‏+ תְּחִלָּה שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶּטְרוֹס+ וְאַנְדְּרֵי+ אָחִיו;‏ יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן+ אָחִיו;‏  פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי;‏+ תּוֹמָא+ וּמַתַּי+ הַמּוֹכֵס;‏ יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי;‏ וְתַדַּי;‏  שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי;‏* וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת,‏ זֶה שֶׁלְּבַסּוֹף מָסַר אוֹתוֹ.‏+  אֶת שְׁנֵים עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם:‏+ ”‏אַל תֵּלְכוּ אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִים וְאַל תִּכָּנְסוּ לְעִיר שׁוֹמְרוֹנִית,‏+  אֶלָּא הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת אֶל הַכְּבָשִׂים הָאוֹבְדִים — אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏+  וּבְלֶכְתְּכֶם הַכְרִיזוּ:‏ ’‏קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם’‏.‏+  רַפְּאוּ חוֹלִים,‏+ הָקִימוּ מֵתִים,‏ טַהֲרוּ מְצֹרָעִים,‏ גָּרְשׁוּ שֵׁדִים.‏ חִנָּם קִבַּלְתֶּם,‏ חִנָּם תִּתְּנוּ.‏  אַל תִּרְכְּשׁוּ זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ נְחֹשֶׁת כְּדֵי לְקַחְתָּם בַּחֲגוֹרוֹתֵיכֶם,‏+ 10  וְגַם לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ,‏ אוֹ שְׁתֵּי כֻּתּוֹנוֹת,‏* אוֹ סַנְדָּלִים אוֹ מַקֵּל,‏+ כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִמְזוֹנוֹ.‏+ 11  ‏”‏בְּכָל עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם,‏ חַפְּשׂוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם,‏ וְהִשָּׁאֲרוּ שָׁם עַד צֵאתְכֶם.‏+ 12  כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת,‏ בָּרְכוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.‏ 13  אִם רָאוּי הַבַּיִת,‏ יִשְׁרֶה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאַתֶּם מְאַחֲלִים לוֹ;‏+ אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ רָאוּי,‏ יָשׁוּב אֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם שֶׁאִחַלְתֶּם לוֹ.‏ 14  בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵיכֶם,‏ בְּצֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת הַהוּא אוֹ מִן הָעִיר הַהִיא נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם.‏+ 15  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמֹרָה+ מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.‏ 16  ‏”‏הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים;‏ לָכֵן הֱיוּ זְהִירִים כִּנְחָשִׁים וּטְהוֹרִים כְּיוֹנִים.‏+ 17  הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם,‏ כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי דִּין+ וְיַלְקוּ אֶתְכֶם+ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.‏+ 18  לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי,‏+ לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.‏+ 19  אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם,‏ אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ אֵיךְ לְדַבֵּר וּמָה לוֹמַר,‏ כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתְנוּ לָכֶם הַמִּלִּים שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיכֶם לוֹמַר;‏+ 20  שֶׁכֵּן לֹא רַק אַתֶּם תְּדַבְּרוּ,‏ אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם תְּדַבֵּר בְּאֶמְצָעוּתְכֶם.‏+ 21  זֹאת וְעוֹד,‏ אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ;‏ יְלָדִים יָקוּמוּ נֶגֶד הוֹרֵיהֶם וְיָבִיאוּ לְמוֹתָם.‏+ 22  וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי,‏+ אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד* עַד הַקֵּץ יִוָּשַׁע.‏+ 23  כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת,‏ נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת;‏+ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֹר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן הָאָדָם.‏ 24  ‏”‏תַּלְמִיד אֵינוֹ גָּדוֹל מִמּוֹרֵהוּ,‏ וְעֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנוֹ.‏+ 25  דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹרֵהוּ,‏ וְלָעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה כַּאֲדוֹנוֹ.‏+ אִם לַאֲדוֹן הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל זְבוּב,‏*+ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִקְרְאוּ כָּךְ לִבְנֵי בֵּיתוֹ.‏ 26  לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם,‏ כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יֵחָשֵׂף,‏ וְאֵין סוֹד שֶׁלֹּא יִוָּדַע.‏+ 27  אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר,‏ וְאֶת מָה שֶׁנִּלְחָשׁ בְּאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.‏+ 28  כְּמוֹ כֵן,‏ אַל תִּפְחֲדוּ מִמִּי שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַגּוּף אַךְ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ;‏*+ יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.‏*+ 29  הַאִם לֹא נִמְכָּרִים שְׁנֵי דְּרוֹרִים בְּמַטְבֵּעַ קָטָן אֶחָד?‏* אַךְ אַף לֹא אֶחָד מֵהֶם יִפֹּל אַרְצָה לְלֹא יְדִיעַת אֲבִיכֶם.‏+ 30  וְאַתֶּם,‏ אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.‏ 31  לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ;‏ יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפּוֹרֵי דְּרוֹר רַבּוֹת.‏+ 32  ‏”‏אִם כֵּן,‏ כָּל הַמַּכִּיר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏+ גַּם אֲנִי אַכִּיר בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏+ 33  אֲבָל כָּל הַמִּתְכַּחֵשׁ לִי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏ גַּם אֲנִי אֶתְכַּחֵשׁ לוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏+ 34  אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ;‏ לֹא בָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם,‏ כִּי אִם לְהָטִיל חֶרֶב.‏+ 35  הֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג — אִישׁ יִהְיֶה נֶגֶד אָבִיו,‏ בַּת נֶגֶד אִמָּהּ וְכַלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ.‏+ 36  אוֹיְבֵי הָאִישׁ יִהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.‏ 37  מִי שֶׁאוֹהֵב* אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי;‏ וּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי.‏+ 38  וּמִי שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עַמּוּד הַהוֹקָעָה* שֶׁלּוֹ וְלָלֶכֶת אַחֲרַי אֵינוֹ רָאוּי לִי.‏+ 39  הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ* יְאַבֵּד אוֹתָהּ,‏ וְהַמְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ* לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.‏+ 40  ‏”‏הַמְּקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי,‏ וְהַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל גַּם אֶת שׁוֹלְחִי.‏+ 41  הַמְּקַבֵּל נָבִיא עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא,‏ שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל,‏+ וְהַמְּקַבֵּל צַדִּיק עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק,‏ שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל.‏ 42  וְכָל הַנּוֹתֵן לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה וְלוּ רַק כּוֹס מַיִם קָרִים עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד,‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ לֹא יֹאבַד לוֹ שְׂכָרוֹ”‏.‏+

הערות שוליים

‏”‏קנאי”‏,‏ כלומר נלהב.‏
או ”‏כותונת נוספת”‏.‏
או ”‏זה אשר החזיק מעמד”‏.‏
כינוי שיוחס לשטן,‏ שר השדים.‏
או ”‏החיים”‏,‏ כלומר התקווה לחיים עתידיים.‏
ראה מונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏איסר”‏.‏ ראה נספח ב14‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ לגבי המילה ”‏אוהב”‏ בפסוק,‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏חייו”‏.‏
או ”‏חייו”‏.‏