קורינתים א׳‏ 8‏:1‏-13

  • בעניין מאכלים שהוקרבו לאלילים ‏(‏1–13‏)‏

    • לנו יש רק אלוהים אחד ‏(‏5,‏ 6‏)‏

ח  לְעִנְיַן מַאֲכָלִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים:‏+ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּכֻלָּנוּ יֵשׁ יֶדַע.‏+ יֶדַע מֵבִיא לִידֵי גַּאֲוָה,‏ אַךְ הָאַהֲבָה בּוֹנָה.‏+  אִם מִישֶׁהוּ סָבוּר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דְּבַר מָה,‏ הוּא עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לָדַעַת.‏  אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים,‏ מֻכָּר הוּא לוֹ.‏  לְעִנְיַן אֲכִילַת מַאֲכָלִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים,‏ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין כָּל מַמָּשׁ בֶּאֱלִיל+ בָּעוֹלָם,‏ וְשֶׁאֵין אֱלֹהִים מִלְּבַד אֶחָד.‏+  וְאַף כִּי יֵשׁ שֶׁנִּקְרָאִים אֵלִים,‏ בַּשָּׁמַיִם אוֹ בָּאָרֶץ,‏+ וְיֵשׁ ”‏אֵלִים”‏ רַבִּים וַ”‏אֲדוֹנִים”‏ רַבִּים,‏  לָנוּ יֵשׁ אֱלֹהִים אֶחָד,‏+ הָאָב,‏+ אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ,‏ וּלְמַעֲנוֹ אָנוּ קַיָּמִים;‏+ וְיֵשׁ אָדוֹן אֶחָד,‏ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ אֲשֶׁר הַכֹּל בְּאֶמְצָעוּתוֹ,‏+ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ אָנוּ קַיָּמִים.‏  אַךְ לֹא לַכֹּל יֶדַע זֶה.‏+ יֵשׁ שֶׁבְּשֶׁל הֱיוֹתָם בַּעֲבָרָם עוֹבְדֵי אֱלִילִים,‏ אוֹכְלִים אֶת הַמַּאֲכָל כְּזֶבַח שֶׁהֻקְרַב לֶאֱלִיל,‏+ וְהוֹאִיל וּמַצְפּוּנָם חַלָּשׁ,‏ הוּא נִטְמָא.‏+  אוּלָם הַמַּאֲכָל לֹא יְקָרֵב אוֹתָנוּ לֶאֱלֹהִים;‏+ אִם לֹא נֹאכַל לֹא נַפְסִיד דָּבָר,‏ וְאִם נֹאכַל לֹא נַשִּׂיג דָּבָר.‏+  עִם זֹאת,‏ הִזָּהֲרוּ שֶׁזְּכוּתְכֶם לִבְחֹר לֹא תִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי מִכְשׁוֹל לַחַלָּשִׁים;‏+ 10  הֲרֵי אִם מִישֶׁהוּ יִרְאֶה אוֹתְךָ,‏ אַתָּה בַּעַל הַיֶּדַע,‏ סוֹעֵד בְּהֵיכַל אֱלִילִים,‏ הַאִם מַצְפּוּנוֹ שֶׁל הַחַלָּשׁ לֹא יֶאֱזֹר עֹז עַד כְּדֵי אֲכִילַת מַאֲכָלִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים?‏ 11  וְכָךְ בִּגְלַל הַיֶּדַע שֶׁלְּךָ יֵהָרֵס הַחַלָּשׁ — אָחִיךָ אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.‏+ 12  כַּאֲשֶׁר אַתֶּם חוֹטְאִים כָּךְ לַאֲחֵיכֶם וּפוֹגְעִים בְּמַצְפּוּנָם הַחַלָּשׁ,‏+ לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם חוֹטְאִים.‏ 13  לָכֵן אִם מַאֲכָל מַכְשִׁיל אֶת אָחִי,‏ לְעוֹלָם לֹא אֹכַל עוֹד בָּשָׂר פֶּן אַכְשִׁיל אֶת אָחִי.‏+

הערות שוליים