שמות 4:1-31
ד אַךְ מֹשֶׁה הֵשִׁיב: ”וְאִם לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי,+ כִּי יֹאמְרוּ, ’לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה’?”
2 אָמַר לוֹ יְהֹוָה: ”מָה זֶה בְּיָדְךָ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”מַטֶּה”.
3 אָמַר לוֹ: ”הַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ אַרְצָה”. וְהוּא הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אַרְצָה, וְהַמַּטֶּה הָפַךְ לְנָחָשׁ;+ וּמֹשֶׁה נָס מִפָּנָיו.
4 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”שְׁלַח אֶת יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ”. וְהוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִיק בּוֹ, וְהוּא הָפַךְ לְמַטֶּה בְּיָדוֹ.
5 אָמַר אֱלֹהִים: ”כָּךְ הוּא לְמַעַן יַאֲמִינוּ שֶׁנִּרְאָה אֵלֶיךָ+ יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב”.+
6 עוֹד אָמַר לוֹ יְהֹוָה: ”הַכְנֵס נָא אֶת יָדְךָ אֶל חֵיקְךָ”.* וְהוּא הִכְנִיס אֶת יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ. וְהוּא הוֹצִיא אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הִיא מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג!+
7 אָמַר לוֹ: ”הָשֵׁב אֶת יָדְךָ אֶל חֵיקְךָ”. וְהוּא הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ. כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָהּ מֵחֵיקוֹ, שָׁבָה לִהְיוֹת כִּשְׁאַר בְּשָׂרוֹ!
8 אָמַר לוֹ: ”אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְךָ וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב לָאוֹת הָרִאשׁוֹן, לָבֶטַח יִשָּׁמְעוּ לָאוֹת הָאַחֲרוֹן.+
9 וְאִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה וִיסָרְבוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, תִּקַּח מִמֵּי הַיְּאוֹר וְתִשְׁפֹּךְ אוֹתָם עַל הַיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְּאוֹר יַהַפְכוּ לְדָם עַל הַיַּבָּשָׁה”.+
10 אָמַר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה: ”סְלַח נָא לִי, יְהֹוָה, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי אִישׁ דְּבָרִים, לֹא בֶּעָבָר וְלֹא מֵאָז דִּבַּרְתָּ אֶל עַבְדְּךָ, כִּי כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אֲנִי”.+
11 אָמַר לוֹ יְהֹוָה: ”מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ אִלֵּם, חֵרֵשׁ, חַד רְאִיָּה אוֹ עִוֵּר? הַאִם לֹא אֲנִי, יְהֹוָה?
12 עַל כֵּן לֵךְ כָּעֵת, וַאֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר תְּדַבֵּר,* וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ מָה עָלֶיךָ לוֹמַר”.+
13 אֲבָל הוּא אָמַר: ”סְלַח נָא לִי, יְהֹוָה, שְׁלַח נָא אֶת מִי שֶׁתִּרְצֶה לִשְׁלֹחַ”.
14 אָז בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד מֹשֶׁה, וְהוּא אָמַר לוֹ: ”מָה בַּאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן אָחִיךָ+ הַלֵּוִי? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר הֵיטֵב. וְהוּא כָּעֵת בְּדַרְכּוֹ לְכָאן לִקְרָאתְךָ. כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה אוֹתְךָ, יִשְׂמַח לִבּוֹ.+
15 לָכֵן דַּבֵּר אִתּוֹ וְשִׂים אֶת הַמִּלִּים בְּפִיו,+ וַאֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ וְאִתּוֹ כַּאֲשֶׁר תְּדַבְּרוּ,+ וַאֲלַמֵּד אֶתְכֶם מָה לַעֲשׂוֹת.
16 הוּא יְדַבֵּר עֲבוּרְךָ אֶל הָעָם, וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לְדוֹבֵר, וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֶאֱלֹהִים.*+
17 וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ וְתַעֲשֶׂה בְּאֶמְצָעוּתוֹ אֶת הָאוֹתוֹת”.+
18 לְפִיכָךְ מֹשֶׁה שָׁב אֶל יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ+ וְאָמַר לוֹ: ”אֵלֵךְ נָא וְאָשׁוּב אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה אִם עוֹדָם בַּחַיִּים”. אָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: ”לֵךְ לְשָׁלוֹם”.
19 אַחֲרֵי כֵן אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן: ”לֵךְ, שׁוּב אֶל מִצְרַיִם, כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְּבַקְּשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ”.+
20 וּמֹשֶׁה לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיב אוֹתָם עַל חֲמוֹר, וְהֵחֵל בְּמַסָּעוֹ חֲזָרָה אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וּמֹשֶׁה גַּם לָקַח אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ.
21 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”אַחֲרֵי שׁוּבְךָ אֶל מִצְרַיִם, עֲשֵׂה לִפְנֵי פַּרְעֹה אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר הִסְמַכְתִּי אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת.+ אַךְ אֲנִי אָנִיחַ לְלִבּוֹ לְהִתְקַשּׁוֹת,+ וְהוּא לֹא יְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם.+
22 אֱמֹר לְפַרְעֹה, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”יִשְׂרָאֵל הוּא בְּנִי, בְּכוֹרִי.+
23 אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שַׁלַּח אֶת בְּנִי כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתִי. אַךְ אִם תְּסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ, הִנֵּה אֲנִי הוֹרֵג אֶת בִּנְךָ, אֶת בְּכוֹרְךָ”’”.+
24 וּבַדֶּרֶךְ, בִּמְקוֹם הַלִּינָה, פָּגַשׁ אוֹתוֹ יְהֹוָה+ וְרָצָה לַהֲמִיתוֹ.+
25 לְבַסּוֹף לָקְחָה צִפֹּרָה+ אֶבֶן צֹר* וְכָרְתָה אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וְגָרְמָה לָהּ לָגַעַת בְּרַגְלָיו וְאָמְרָה: ”כִּי אַתָּה חֲתַן דָּמִים לִי”.
26 לָכֵן הוּא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ. אָז הִיא אָמְרָה ”חֲתַן דָּמִים” בִּגְלַל הַמִּילָה.
27 אָמַר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן: ”לֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר לִקְרַאת מֹשֶׁה”.+ וְהוּא הָלַךְ וּפָגַשׁ אוֹתוֹ בְּהַר הָאֱלֹהִים+ וְנָשַׁק לוֹ.
28 וּמֹשֶׁה סִפֵּר לְאַהֲרֹן עַל כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה, אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ,+ וְעַל כָּל הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.+
29 לְאַחַר מִכֵּן הָלְכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְאָסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.+
30 אַהֲרֹן סִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה, וְהוּא עָשָׂה אֶת הָאוֹתוֹת+ לְנֶגֶד עֵינֵי הָעָם,
31 וְהָעָם הֶאֱמִין.+ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁזָּכַר יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל+ וְשֶׁרָאָה אֶת סִבְלָם,+ הֵם קַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ.
הערות שוליים
^ כלומר, אל הקפל העליון בבגד.
^ נה״מ, ”אהיה עם פיך”.
^ או ”תייצג עבורו את אלוהים”.
^ או ”סכין מאבן צור”.
