און־לי היא עדת־יהוה בבולגריה.‏ היא ניהלה שיעורי מקרא עם בחורה צעירה בשם זלטקה,‏ שבעלה לא למד את המקרא.‏ און־לי מספרת:‏ ”‏בזמן ששוחחנו על חיי משפחה,‏ הדגשתי בפניה את הצורך לומר לבן זוגנו ולילדינו שאנו אוהבים אותם.‏ זלטקה הביטה בי בעצב.‏ היא אמרה לי שהיא מעולם לא אמרה לבעלה או לבתה בת ה־9 שהיא אוהבת אותם!‏”‏

 זלטקה מסבירה:‏ ”‏אני מוכנה לעשות הכול למענם,‏ אבל אני פשוט לא מסוגלת להגיד את המילים האלו.‏ אמי אף פעם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי,‏ וסבתי מעולם לא אמרה לאמי שהיא אוהבת אותה”‏.‏ און־לי הראתה לזלטקה שיהוה ביטא בקול רם את אהבתו לישוע (‏מתי ג׳:‏17‏)‏.‏ היא עודדה את זלטקה להתפלל על כך ליהוה ולהציב לעצמה מטרה לומר לבעלה ולבתה שהיא אוהבת אותם.‏

 און־לי אומרת:‏ ”‏יומיים לאחר מכן,‏ זלטקה סיפרה לי בשמחה שהיא התפללה ליהוה לעזרה,‏ וכשבעלה שב הביתה היא אמרה לו שהיא למדה בשיעורי המקרא שלה עד כמה חשוב שאישה תכבד ותאהב את בעלה.‏ לאחר השתהות קצרה,‏ היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו מאוד!‏ כאשר בתה הגיעה הביתה,‏ זלטקה חיבקה אותה ואמרה גם לה שהיא אוהבת אותה!‏ זלטקה אמרה לי:‏ ’‏כעת אני מרגישה הקלה.‏ כל השנים האלו הדחקתי את הרגשות שלי פנימה,‏ אבל בעזרת יהוה אני סוף כל סוף מסוגלת להביע את האהבה שלי למשפחתי’‏”‏.‏

 און־לי ממשיכה לספר:‏ ”‏שבוע לאחר מכן,‏ פגשתי את בעלה של זלטקה והוא אמר לי:‏ ’‏הרבה אנשים אומרים לי שזלטקה לא צריכה ללמוד איתך את המקרא,‏ אבל אין ספק ששיעורי המקרא שלה מועילים למשפחתנו.‏ כיום יש לנו יחסים הרבה יותר חמים ומאושרים’‏”‏.‏