נהל בתבונה את כספך
נהל בתבונה את כספך
רבים סבורים שהמימרה ”שורש כל הרעות הוא הכסף” לקוחה מהמקרא. אבל מה שבאמת כתוב במקרא הוא: ”שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף” (טימותיאוס א׳. ו׳:10). בהחלט ניתן לומר שיש שפיתחו חיבה לכסף והתמסרו לצבירת עושר. חלק הפכו לעבדים של הכסף וקצרו השלכות טרגיות. אך אם מנהלים את הכסף בתבונה, הוא יכול לשרת היטב את מטרותינו. המקרא מכיר בעובדה ש’הכסף עונה את הכול’, כלומר פותר בעיות רבות (קהלת י׳:19).
המקרא אומנם אינו מתיימר להיות מדריך פיננסי, אך כן יש בו עצות מעשיות שיכולות לסייע לך בניהול נבון של עניינים כספיים. חמשת הצעדים הבאים מומלצים על־ידי יועצים פיננסיים רבים, והם גם עולים בקנה אחד עם עקרונות שנכתבו במקרא מימים ימימה.
חסוך. לפי המקרא, חשיבות החסכנות הודגשה בפני עם ישראל הקדום. הם נצטוו להפריש מדי שנה מעשר (10 אחוזים) ולהשתמש בו אך ורק לשם השתתפות במועדי ישראל (דברים י״ד:22–27). גם השליח פאולוס עודד את המשיחיים הקדומים לשים בצד מדי שבוע סכום כסף כדי שיוכלו מאוחר יותר לתרום לנזקקים מביניהם (קורינתים א׳. ט״ז:1, 2). רוב היועצים הפיננסיים ממליצים לחסוך. תן לזה עדיפות. מייד אחרי שאתה מקבל את המשכורת, הפקד בבנק או שים בצד את הסכום שאתה רוצה לחסוך. כך לא תתפתה לבזבז את הכסף.
ערוך תקציב. זו הדרך המעשית היחידה לעקוב אחר הוצאותיך, לשלוט בהן או לצמצם אותן. תקציב טוב יכול לתת לך מושג על מה אתה מוציא כספים, והוא גם יכול לעזור לך להגשים יעדים פיננסיים מסוימים. דע כמה כסף נכנס לך לחשבון, והוצא פחות ממה שאתה מרוויח. למד להבדיל בין צרכים לבין רצונות. בנימה דומה השכיל ישוע להאיץ במאזיניו ’לחשב את ההוצאות’ לפני שהם לוקחים על עצמם פרויקט כלשהו (לוקס י״ד:28). המקרא מייעץ לנו לא להיכנס לחובות מיותרים (משלי כ״ב:7).
תכנן. שקול היטב את צרכיך העתידיים. למשל, אם אתה מתכנן לקנות בית, משכנתא בריבית סבירה עשויה להיות החלטה טובה. בדומה לכך, איש משפחה עשוי לשקול בחיוב רכישה של ביטוחי חיים, בריאות, נכות או ביטוחים מסוג אחר מתוך דאגה ליקיריו. התחשבות בצרכים עתידיים כוללת לעיתים תכנון לקראת יציאה לגמלאות. משלי כ״א:5 מזכיר לנו ש”מחשבות [תוכניות] חרוץ אך למותר [יתרון]”.
רכוש ידע. מומלץ שתשקיע גם בעצמך בכך שתרכוש כישורים מסוימים ותשמור על בריאותך הגופנית והרגשית. אלה השקעות שישתלמו לך בהמשך הדרך. הפוך את הלמידה להרגל לכל החיים. המקרא מייחס חשיבות גבוהה ל”תושייה [חוכמה מעשית] ומזימה [כושר חשיבה]” ומאיץ בנו להמשיך לפתח יכולות אלה (משלי ג׳:21, 22; קהלת י׳:10).
שמור על גישה מאוזנת. אינספור מחקרים מראים שמי שמתעניינים באנשים יותר מאשר בכסף נהנים מחיים מאושרים יותר. אך יש שנותנים לחמדנות להוציא אותם מאיזון. כיצד? אחרי שהם כבר משיגים את צורכי מחייתם, הם חותרים להתעשר. אבל מה כבר באמת צריך אדם מלבד מזון, בגדים וקורת גג? לא מפתיע שאותו כותב מקראי שצוטט בתחילת המאמר כתב: ”וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם” (טימותיאוס א׳. ו׳:8). טיפוח גישה של הסתפקות עצמית עוזר לנו לא לפתח אהבת כסף וגם להימנע מכל הבעיות הנלוות אליה.
אין ספק שאהבת הכסף היא שורש רעות רבות. הכסף יכול להפוך לאדון שלך אם רק תיתן לו. אך אם תנהל היטב את ענייניך הכספיים, תתפנה לעסוק בחופשיות בדברים החשובים יותר בחיים, כגון קשירת קשרים הדוקים יותר עם בני משפחה, עם ידידים ועם אלוהים. ובכל זאת, בעולם שלנו נראה כמעט בלתי אפשרי להימנע לגמרי מדאגות כלכליות. האם הכסף תמיד יוביל לדאגות? האם יש תקווה שיום אחד יהיה סוף לעוני? המאמר האחרון בסדרה ישיב על שאלות אלה.
[קטע מוגדל בעמוד 5]
דע כמה כסף נכנס לך לחשבון, והוצא פחות ממה שאתה מרוויח
[קטע מוגדל בעמוד 5]
למד להבדיל בין צרכים לבין רצונות
[קטע מוגדל בעמוד 6]
מה כבר באמת צריך אדם מלבד מזון, בגדים וקורת גג?
[תיבה/תמונה בעמוד 7]
למד את ילדיך לנהל כספים
בהתחשב בעובדה שכל כך הרבה מבוגרים נקלעים כיום לקשיים כלכליים, מומחים מעודדים את ההורים לתת לילדיהם הדרכה בענייני כספים — ולהתחיל בשלב מוקדם. אם תשאל את רוב הילדים מאיפה בא הכסף, התשובה בדרך כלל תהיה ”מאבא” או ”מהבנק”. אם תבהיר לילדיך את ערכו של הכסף ותסביר להם איך להבדיל בין צרכים לבין רצונות, איך לחסוך ואיך להשקיע, תוכל לחסוך מהם את הכאב הנובע מחובות מעיקים ועבדות כלכלית. להלן מספר הצעות.
1. הצב דוגמה אישית טובה. ילדיך בדרך כלל ישימו לב למה שאתה עושה יותר מאשר למה שאתה אומר.
2. קבע תקרת הוצאות. הסבר כמה מותר לך ולהם להוציא. דע לומר לא והתכוון לכך.
3. תן להם לקבל החלטות בנוגע לכסף. אם הם מקבלים דמי כיס או מקבלים תשלום על עבודה כלשהי, ספק להם כמה קווים מנחים, ואז תן להם לקבל החלטות מסוימות.
4. למד אותם לחלוק. עודד את ילדיך לחלוק את מה שיש להם עם אחרים וגם להקצות באופן קבוע סכום כסף לדברים המסבים כבוד לאלוהים.