אנשים רבים ברחבי העולם המתיימרים ללכת בדרכו של ישוע מעורבים עד צוואר בפוליטיקה.‏ חלקם מנסים לקדם את אמונתם הדתית ואת ערכי המוסר שהם דוגלים בהם על־ידי תמיכה במועמד פוליטי כלשהו או במפלגה זו או אחרת.‏ פוליטיקאים רבים מצידם מנצלים סוגיות מוסריות ונושאים חברתיים בוערים כדי לזכות בתמיכתם של אנשים דתיים במדינתם.‏ אין זה מחזה נדיר לראות מנהיגים דתיים שמתמודדים על משרה פוליטית.‏ אפילו יש ארצות שבהן זרם נוצרי ספציפי קיבל סטטוס מיוחד בתור הדת הרשמית של המדינה.‏

 האם לדעתך הדת צריכה להיות מעורבת בפוליטיקה?‏ אפשר ללמוד רבות מדוגמתו של ישוע.‏ הוא אמר:‏ ”‏מופת נתתי לכם כדי שתעשו כפי שעשיתי”‏ (‏יוחנן י״ג:‏15‏)‏.‏ איזו עמדה הוא נקט בכל הנוגע לעניינים פוליטיים?‏

 לא.‏ ישוע לא התערב בעניינים פוליטיים.‏

 ישוע לא שאף להשיג מעמד פוליטי.‏ כשהשטן הציע לו לשלוט על ”‏כל ממלכות העולם”‏,‏ ישוע סירב בכל תוקף (‏מתי ד׳:‏8–10‏)‏.‏ a במקרה אחר,‏ אנשים זיהו בו תכונות של מנהיג אמיתי וניסו לדחוף אותו לכיוון הפוליטיקה.‏ המקרא מספר לנו מה הייתה תגובתו:‏ ”‏ישוע ידע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו,‏ ועל כן הלך שוב אל ההר לבדו”‏ (‏יוחנן ו׳:‏15‏)‏.‏ הוא לא נכנע לדרישות ההמונים,‏ וסירב להתערב בפוליטיקה.‏

 ישוע לא נקט עמדה בסוגיות פוליטיות.‏ למשל,‏ היהודים בתקופתו התרעמו על המיסים שהממשל הרומי הטיל עליהם בטענה שהם כבדים ובלתי מוצדקים.‏ כשניסו לגרום לו לנקוט עמדה בנושא,‏ ישוע לא נגרר לוויכוח פוליטי על השאלה האם המיסים האלה מוצדקים או לא.‏ הוא אמר להם:‏ ”‏תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים”‏ (‏מרקוס י״ב:‏13–17‏)‏.‏ הוא שמר על עמדה ניטרלית בנושא הפוליטי הזה,‏ אך גם הבהיר שיש לשלם את המיסים שדורשות הרשויות הרומיות בשם הקיסר.‏ יחד עם זאת,‏ הוא הסביר שאין לציית לרשויות השלטון בכל מחיר.‏ אל לאדם לתת למדינה את מה ששייך לאלוהים,‏ כמו מסירות וסגידה (‏מתי ד׳:‏10;‏ כ״ב:‏37,‏ 38‏)‏.‏

 ישוע תמך אך ורק במלכות אלוהים (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ הוא לא התערב בפוליטיקה מפני שידע שרק מלכותו השמימית של אלוהים‏,‏ ולא אף ממשלה ארצית,‏ היא זו שתגשים את מטרת אלוהים עבור כדור הארץ (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ הוא גם ידע שמלכות אלוהים תחליף את ממשלות האדם,‏ ולא תפעל באמצעותן (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏

 לא.‏ תלמידיו של ישוע צייתו למצוותו שלא להיות ”‏חלק מן העולם”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏19‏)‏.‏ הם חיקו את דוגמתו והתרחקו מהקלחת הפוליטית (‏יוחנן י״ז:‏16;‏ י״ח:‏36‏)‏.‏ במקום להתערב בעניינים פוליטיים,‏ הם היו עסוקים כל כולם במשימה שהטיל עליהם ישוע:‏ לבשר וללמד אנשים על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ח:‏18–20;‏ מעשי השליחים י׳:‏42‏)‏.‏

 אומנם המשיחיים בני המאה הראשונה הקפידו בראש ובראשונה להישמע לאלוהים,‏ אך הם גם כיבדו את הרשויות (‏מעשי השליחים ה׳:‏29;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏13,‏ 17‏)‏.‏ הם נשמעו לחוק וגם שילמו מיסים (‏רומים י״ג:‏1,‏ 7‏)‏.‏ אף שלא התערבו בפוליטיקה,‏ הם לא היססו לממש את זכותם להשתמש בשירותים שסיפק השלטון להגנתם ולתועלתם של האזרחים (‏מעשי השליחים כ״ה:‏10,‏ 11;‏ פיליפים א׳:‏7‏)‏.‏

 המקרא מראה בבירור שישוע והמשיחיים הראשונים לא התערבו בפוליטיקה.‏ משום כך,‏ עדי־יהוה ברחבי העולם שומרים על ניטרליות פוליטית מוחלטת.‏ וכמו המשיחיים מהמאה הראשונה,‏ גם הם מבצעים את המשימה שהטיל עליהם ישוע — לבשר את ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏