עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק 107

המלך קורא למוזמנים לסעודת חתונה

המלך קורא למוזמנים לסעודת חתונה

מתי כ״ב:‏1–14

  • משל סעודת החתונה

בשעה ששירותו של ישוע מתקרב לסיומו,‏ הוא ממשיך לספר משלים החושפים את הסופרים ואת הכוהנים הראשיים,‏ ומשום כך הם רוצים להרוג אותו (‏לוקס כ׳:‏19‏)‏.‏ אבל ישוע לא סיים לחשוף אותם.‏ הוא מספר משל נוסף:‏

‏”‏דומה מלכות השמיים למלך שערך סעודת חתונה לבנו.‏ הוא שלח את עבדיו לקרוא למוזמנים לבוא אל סעודת החתונה,‏ אך הללו לא רצו לבוא”‏ (‏מתי כ״ב:‏2,‏ 3‏)‏.‏ ישוע מזכיר בתחילת משלו את ”‏מלכות השמיים”‏.‏ מן ההיגיון אפוא שה”‏מלך”‏ הוא יהוה אלוהים.‏ ומה לגבי בנו של המלך והמוזמנים לסעודת החתונה?‏ אין זה קשה להסיק שבן המלך הוא בנו של יהוה,‏ אשר נמצא שם ומספר את המשל,‏ ושהמוזמנים הם אלה שיהיו עם הבן במלכות השמיים.‏

מי הם המוזמנים הראשונים?‏ ובכן,‏ למי מבשרים ישוע והשליחים על המלכות?‏ הם מבשרים ליהודים (‏מתי י׳:‏6,‏ 7;‏ ט״ו:‏24‏)‏.‏ אומה זו קיבלה על עצמה את ברית התורה ב־1513 לפה״ס ובזאת קיבלה את ההזדמנות הראשונה להפוך ל”‏ממלכת כוהנים”‏ (‏שמות י״ט:‏5–8‏)‏.‏ אך מתי נקראו בני העם אל ”‏סעודת החתונה”‏?‏ ההיגיון אומר שההזמנה הושטה להם ב־29 לספירה כאשר התחיל ישוע להכריז על מלכות השמיים.‏

וכיצד הגיבו רוב בני ישראל להזמנה זו?‏ כפי שאמר ישוע,‏ הם ”‏לא רצו לבוא”‏.‏ רוב מנהיגי הדת ורוב בני העם לא קיבלו אותו כמשיח וכמלך שמינה אלוהים.‏

אולם ישוע מציין שהיהודים יקבלו הזדמנות נוספת:‏ ”‏אז שלח [‏המלך]‏ עבדים נוספים ואמר להם,‏ ’‏הגידו למוזמנים:‏ ”‏הנה ערכתי את סעודתי,‏ השוורים והבקר המפוטם כבר נשחטו,‏ והכול מוכן.‏ בואו לסעודת החתונה”‏’‏.‏ אך הם התעלמו והלכו להם — זה אל שדהו,‏ וזה אל עסקיו;‏ ואילו השאר תפסו את עבדיו,‏ השפילו אותם והרגו אותם”‏ (‏מתי כ״ב:‏4–6‏)‏.‏ הדבר מקביל למה שעתיד היה להתרחש אחרי היווסדות הקהילה המשיחית.‏ באותה עת עדיין הייתה ליהודים ההזדמנות להיות במלכות,‏ אך הרוב דחו את ההזמנה הזאת ואף התעללו ב’‏עבדי המלך’‏ (‏מעשי השליחים ד׳:‏13–18;‏ ז׳:‏54,‏ 58‏)‏.‏

מה היו השלכות הדבר עבור האומה?‏ ישוע ממשיך במשלו:‏ ”‏המלך נתמלא חמה ובתגובה שלח את צבאו והשמיד את הרוצחים הללו ושרף את עירם באש”‏ (‏מתי כ״ב:‏7‏)‏.‏ היהודים התנסו בכך בשנת 70 לספירה כאשר השמידו הרומאים את ”‏עירם”‏,‏ ירושלים.‏

האם סירובם להיענות לקריאת המלך משמעו שאיש מלבדם לא יוזמן לסעודה?‏ לא לפי המשל.‏ ישוע ממשיך ואומר:‏ ”‏אז אמר [‏המלך]‏ אל עבדיו,‏ ’‏סעודת החתונה כבר מוכנה,‏ אך המוזמנים לא היו ראויים.‏ לכן צאו אל הדרכים המוליכות אל מחוץ לעיר,‏ ואת כל מי שתמצאו הזמינו לַסעודה’‏.‏ יצאו העבדים אל הדרכים ואספו את כל מי שמצאו,‏ הן רעים והן טובים,‏ ואולם החתונה התמלא מסובים”‏ (‏מתי כ״ב:‏8–10‏)‏.‏

מעניין לציין שלימים התחיל השליח פטרוס לסייע לנוכרים — אנשים שלא היו יהודים מלידה ושלא התגיירו — להפוך למשיחיים אמיתיים.‏ בשנת 36 לספירה קיבלו שר הצבא הרומי קורנליוס ובני משפחתו את רוח אלוהים,‏ וכך הוענקה להם האפשרות להיכנס בעתיד אל מלכות השמיים שהזכיר ישוע (‏מעשי השליחים י׳:‏1,‏ 34–48‏)‏.‏

ישוע מראה שלא כל מי שמגיעים לסעודה יהיו בסופו של דבר ראויים בעיני ”‏המלך”‏.‏ הוא אומר:‏ ”‏כשנכנס המלך לבחון את האורחים ראה שם איש שאינו לבוש בבגד חתונה.‏ אמר אליו,‏ ’‏חבר,‏ איך נכנסת בלי בגד חתונה?‏’‏ והאיש לא השיב דבר.‏ אז אמר המלך למשרתיו,‏ ’‏קשרו את ידיו ורגליו והשליכו אותו החוצה אל החושך.‏ שם יבכה ויחרוק שיניים’‏.‏ הן רבים המוזמנים אך מעטים הנבחרים”‏ (‏מתי כ״ב:‏11–14‏)‏.‏

מנהיגי הדת השומעים את ישוע אולי אינם מבינים את המשמעות ואת ההשלכות של כל דבריו.‏ למרות זאת הם זועמים ונחושים יותר מתמיד להיפטר מן האיש שגורם להם מבוכה כה רבה.‏