עבור לתוכן

ביאור פסוקים מקראיים

יוחנן א׳:‏1 — ”‏בראשית היה הדבר”‏

יוחנן א׳:‏1 — ”‏בראשית היה הדבר”‏

 ‏”‏בראשית היה הדבר,‏ והדבר היה עם האלוהים,‏ והדבר היה אלוהים”‏ (‏יוחנן א׳:‏1‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏בראשית היה הדבר,‏ והדבר היה עם האלוהים,‏ ואלוהים היה הדבר”‏ (‏יוחנן א׳:‏1,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

כוונת הפסוק

 הפסוק הזה חושף מספר פרטים לגבי קיומו של ישוע המשיח לפני בואו לכדור הארץ כאדם בשר ודם (‏יוחנן א׳:‏14–17‏)‏.‏ בפסוק 14 המונח ”‏הדבר”‏ (‏כלומר ”‏המילה”‏,‏ ביוונית הוֹ לוֹגוֹס‏)‏ משמש כתואר תפקיד,‏ שככל הנראה מגדיר את תפקידו של ישוע בהעברת מצוותיו והנחיותיו של אלוהים לאחרים.‏ גם במהלך שירותו של ישוע עלי אדמות וגם לאחר שובו לשמיים,‏ הוא המשיך להודיע את דברו של אלוהים (‏יוחנן ז׳:‏16;‏ ההתגלות א׳:‏1‏)‏.‏

 המילה ”‏בראשית”‏ מתארת את הזמן שבו החל אלוהים לברוא ויצר את ”‏הדבר”‏.‏ אחרי כן אלוהים השתמש ב”‏דבר”‏ כדי לברוא את כל שאר יצירות כפיו (‏יוחנן א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ המקרא אומר שישוע הוא ”‏בכור כל בריאה”‏ וש”‏באמצעותו נבראו כל יתר הדברים”‏ (‏קולוסים א׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏

 המילים ”‏הדבר היה אלוהים”‏ מצביעות על הטבע האלוהי שהיה לישוע לפני בואו לכדור הארץ.‏ ישוע ראוי לתיאור הזה בשל תפקידו כדוברו של אלוהים ובשל מעמדו הייחודי כבנו הבכור,‏ אשר באמצעותו ברא אלוהים את כל יתר הדברים.‏

הקשר הפסוק

 ספר יוחנן מתעד את חייו ושירותו של ישוע עלי אדמות.‏ הפסוקים הראשונים בפרק א׳ מלמדים על קיומו הקדם אנושי של ישוע,‏ על יחסיו המיוחדים עם אלוהים ועל תפקידו המרכזי במגעי אלוהים עם בני האדם (‏יוחנן א׳:‏1–18‏)‏.‏ פרטים אלה עוזרים לנו להבין את דבריו ומעשיו של ישוע בתקופת שירותו הארצי (‏יוחנן ג׳:‏16;‏ ו׳:‏38;‏ י״ב:‏49,‏ 50;‏ י״ד:‏28;‏ י״ז:‏5‏)‏.‏

תפיסות מוטעות לגבי יוחנן א׳:‏1

 תפיסה מוטעית:‏ הפסוק מלמד ש”‏הדבר”‏ והאלוהים הכול יכול הם אותה ישות.‏

 עובדה:‏ בטקסט המקורי יש הבדל דקדוקי בין שתי הפעמים שבהן מופיעה המילה ”‏אלוהים”‏ (‏ביוונית,‏ תאוס‏)‏ ביוחנן א׳:‏1.‏ בפעם הראשונה המילה ”‏אלוהים”‏ מיודעת ביוונית,‏ ואילו בפעם השנייה אין לה תווית יידוע.‏ חוקרים רבים סבורים שיש חשיבות להיעדר תווית היידוע בפעם השנייה שהמילה תאוס מופיעה בפסוק.‏ לדוגמה,‏ הברית החדשה למתרגם (‏The Translator’s New Testament)‏ מציינת בהקשר להיעדר תווית היידוע:‏ ”‏זה למעשה הופך את ההופעה השנייה של המילה תאוס (‏אלוהים)‏ לסוג של תואר,‏ ומכאן עולה שמשמעות המשפט היא ’‏הדבר היה אלוהי’‏”‏.‏ a גם חוקרים b ומתרגמי מקרא אחרים עושים את אותה ההבחנה (‏ראה ”‏ תרגומים נוספים של יוחנן א׳:‏1‏”‏)‏.‏

כמו כן,‏ המילים ”‏הדבר היה עם האלוהים”‏ מראות שמדובר בשתי ישויות שונות.‏ מאחר ש”‏הדבר”‏ מתואר כמי שנמצא ”‏עם האלוהים”‏,‏ לא ייתכן שהוא עצמו האלוהים.‏ גם ההקשר מוכיח ש”‏הדבר”‏ הוא לא האלוהים הכול יכול.‏ ביוחנן א׳:‏18 כתוב:‏ ”‏את האלוהים לא ראה איש מעולם”‏.‏ אך אנשים כן ראו את ”‏הדבר”‏,‏ את ישוע.‏ למשל,‏ ביוחנן א׳:‏14 נאמר:‏ ”‏הדבר נהיה בשר ושכן בקרבנו,‏ ואנחנו חזינו בכבודו”‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ ”‏הדבר”‏ היה קיים מאז ומעולם.‏

 עובדה:‏ לא ייתכן שהמילה ”‏בראשית”‏ בפסוק מתייחסת לראשיתו של אלוהים,‏ משום שלאלוהים לא הייתה התחלה.‏ יהוה c אלוהים קיים ”‏מעולם עד עולם”‏ (‏תהלים צ׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ ל”‏דבר”‏,‏ ישוע המשיח,‏ הייתה התחלה.‏ ישוע הוא ”‏הראשית של בריאת אלוהים”‏ (‏ההתגלות ג׳:‏14‏)‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ העובדה ש”‏הדבר”‏ נקרא ”‏אלוהים”‏ תומכת בפוליתאיזם (‏אמונה באלים רבים)‏.‏

 עובדה:‏ המילה היוונית תאוס מקבילה למילים ”‏אל”‏ ו”‏אלוהים”‏ בתנ״ך.‏ יש הסבורים שמשמעותן הבסיסית היא ”‏חזק;‏ עצום”‏,‏ והן יכולות להתייחס גם לאל העליון,‏ גם לאלים שונים ואפילו לבני אדם (‏תהלים פ״ב:‏6;‏ יוחנן י׳:‏34‏)‏.‏ בהחלט ראוי לתאר את ”‏הדבר”‏ כישות עצומה כי באמצעותו אלוהים ברא את כל שאר יצירות כפיו (‏יוחנן א׳:‏3‏)‏.‏ העובדה ש”‏הדבר”‏ נקרא אל עולה בקנה אחד עם הנבואה בישעיהו ט׳:‏6 שחזתה שהמשיח,‏ בחיר אלוהים,‏ ייקרא ”‏אל גיבור”‏.‏ אך לא נאמר שהוא ייקרא ”‏אל שדי”‏,‏ כלומר האל הכול יכול (‏התואר ”‏שדי”‏ מופיע למשל בבראשית י״ז:‏1;‏ ל״ה:‏11;‏ שמות ו׳:‏3;‏ יחזקאל י׳:‏5‏)‏.‏

 המקרא אינו תומך בפוליתאיזם.‏ ישוע המשיח אמר:‏ ”‏ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד”‏ (‏מתי ד׳:‏10‏)‏.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏אף כי יש שנקראים ’‏אלים’‏,‏ בשמיים או בארץ,‏ ויש ’‏אלים’‏ ו’‏אדונים’‏ רבים,‏ לנו יש אלוהים אחד,‏ האב,‏ אשר הכול ממנו,‏ ולמענו אנו קיימים;‏ ויש אדון אחד,‏ ישוע המשיח,‏ אשר הכול באמצעותו,‏ ובאמצעותו אנו קיימים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ח׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

תרגומים נוספים של יוחנן א׳:‏1

  ‏”‏בראשית היה קיים הדבר.‏ הדבר היה עם האלוהים,‏ והדבר היה אלוהי”‏ (‏המקרא — תרגום אמריקני [‏The Bible—An American Translation‏]‏,‏ 1935,‏ מאת ג׳.‏מ.‏פ.‏ סמית וא.‏ ג׳.‏ גודספיד)‏.‏

 ‏”‏הלוגוס היה קיים למן הראשית,‏ הלוגוס היה עם האלוהים,‏ הלוגוס היה אלוהי”‏ (‏המקרא — הברית הישנה והברית החדשה [‏The Bible—Containing the Old and New Testaments‏]‏‎,‏ 1950,‏ מאת ג׳יימס מופאט)‏.‏

 ‏”‏הדבר היה בראשית,‏ והדבר היה עם האלוהים,‏ והדבר היה אל”‏ (‏גרסה משופרת של הברית החדשה [‏The New Testament in an Improved Version‏]‏,‏ 1808,‏ בעריכת תומאס בלשם,‏ על בסיס תרגום הברית החדשה מאת ויליאם ניוקאם)‏.‏

 ‏”‏בראשית היה הדבר.‏ והדבר היה עם האלוהים.‏ לכן הדבר היה אלוהי”‏ (‏תרגום אותנטי של הברית החדשה [‏The Authentic New Testament‏]‏,‏ 1958,‏ מאת יו ג׳.‏ שונפילד)‏.‏

a הברית החדשה למתרגם (‏The Translator’s New Testament)‏,‏ עמוד 451.‏

b החוקר ג׳ייסון דיוויד בדון מציין שהיעדר תווית היידוע יוצר הבדל בין שתי ההופעות של המילה תאוס כמו ”‏ההבדל באנגלית בין אלוהים באות גדולה (‏God)‏ לבין אלוהים באות קטנה עם תווית אי־יידוע (‏a god)‏”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏ביוחנן א׳:‏1 ’‏הדבר’‏ אינו האלוהים האחד והיחיד,‏ אלא אל,‏ או ישות אלוהית”‏ (‏אמת בתרגום:‏ דיוק ודעות מוטות בתרגומי הברית החדשה לאנגלית [‏Accuracy and Bias in English Translations of the New Testament :‏Truth in Translation]‏,‏ עמודים 115,‏ 122 ו־123)‏.‏

c יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (‏תהלים פ״ג:‏18‏)‏.‏